מכתב פתוח לאסנה אוניל: "עלינו להיות אמיתיים או לא כפי שבחרנו"

בתחילת השבוע, כוכבת האינסטגרם בת ה -18 אסנה אוניל הודיעה שתפרוש מהמדיה החברתית. לאוניל היו למעלה מחצי מיליון עוקבים והרוויחה מההודעות שלה. היא החליטה לחזור ולערוך את הכיתובים של תמונות האינסטגרם כדי להסביר מה באמת נכנס להפוך אותם לתמונות מושלמות. בכך היא טענה כי המדיה החברתית אינה עושה דבר אלא לגרום לבעיות ביטחון עצמי. בתגובה לאוניל, לורן ג'יראלדו בת ה -17, בעלת 4.4 מיליון עוקבים ברחבי Vine, Instagram, Twitter, YouTube ו- Facebook, מגן על המדיה החברתית ואומר שזה לא גרוע כמו שאוניל גורם לה להישמע ויכול להיות מקום לחיוביות ולגדולות.

אסנה,

היי, זה כל כך נחמד לפגוש אותך, אני לורן. אני כותב את המכתב הפתוח הזה לא רק לך, אלא לכל מי שמשתמש במדיה חברתית. כשראיתי את הסרטון שלך לראשונה הייתי מוצף באינספור רגשות - אנחנו נמצאים/היו בקריירה וחיים דומים דרך, ואפילו הם בערך באותו גיל, כך שאני באמת יכול להתייחס להרבה מהנקודות שהעלית בך וִידֵאוֹ. אולם הדבר שהכי בולט לי הוא כמות הלחץ המדהימה שחווית: הלחץ להשיג לייקים, להיראות מושלם, לרכוש עוקבים ובקיצור, להוכיח את ערךך לעצמך ו אחרים.

אי אפשר להכחיש שלפעמים אלבין את הרקע של התמונות שלי במשך שעות, או שאעשה צילומים אך ורק לאינסטגרם. אבל מה שאני כל הזמן משתדל לזכור הוא תמיד לפנות את הזמן לחיות את החוויה הממשית בו זמנית. אם אני עושה משהו מהנה אני אצטלם לאינסטגרם, אבל אני עדיין נהנה, לא רק התמקד בפרסום האינסטגרם. יש לי זמן לעצמי, אבל תומכי נשארים בקנה אחד עם חיי. האיזון הזה הוא זה שהופך את המיקום שלי במרחב לבריא בעיני.

תמיד השתמשתי במדיה החברתית באותן דרכים שחברים שלי עושים: אני נהנה לשתף תמונות וסרטונים שמשעשעים את החברים והמשפחה שלי ומראים את החיים והאישיות שלי. אי שם בדרך, מצאתי את עצמי מסוגל לשעשע מיליוני "עוקבים" אשר בתורם הופכים לתומכים (לפעמים). זו התחושה המדהימה והמתגמלת ביותר בעולם - יש לי השפעה על אנשים אחרים. היכולת לגרום למישהו לצחוק, להסיר את דעתה מהבעיות, לנהל דיון וליצור קשרים עמוקים - זה מה שהופך את העבודה שלי ליפה ונוחה עבורי. מצד שני, יש מה לומר על שטח האינטרנט באופן כללי: זה מעולם לא היה בטוח, אפילו לחזור לבריונות ברשת ב- AOL Instant Messenger. ככל שיותר אנשים יראו אותי כך אני פותח את עצמי לשיפוט. פיתחתי עור עבה להתמודד עם השנאה כי יש הרבה יותר חיובי שעולה על השלילי, ואני באמת אובססיבי לגבי מה שאני עושה.

לפני שנתיים, כשהגעתי למיליון העוקבים הראשון שלי, המילה "מודל לחיקוי" החלה להיזרק בעקביות במהלך הראיונות. מעולם לא הייתה כוונתי להתייחס אליה; יצרתי סרטונים ועשיתי מה שרציתי כי נהנתי. אבל פתאום נאלצתי להתמודד עם הלחץ הזה. כן, לפעמים אני אערוך פצעון לפני שאני מפרסם סלפי, אבל אני מחבק את הפגמים שלי ומדבר עליהם בגלוי כל הזמן. אני אותו לורן ג'יראלדו שהייתי עם 30 עוקבים, ואני בטוח שהתומכים/המנויים שלי יכולים להעיד על כך. המטרה שלי היא שכל מי שעוקב אחריי יראה בי ידיד וירטואלי; חברים רואים את הפגמים שלך, חוסר הביטחון שלך, הנקודות החלשות שלך, והם אוהבים אותך בכל מקרה. כמובן שיש דברים שהם מאוד אישיים שאני לא תמיד חולק, אבל ככה אני בדיוק עם החברים הקרובים שלי, ומספק לעצמי תחושת פרטיות - האין זה רק אנושי?

הקיר מאחוריי לא היה קרוב ללבן ההוא, השתמשתי במסנן הלבנת שיניים כדי להשיג את הלובן הבהיר של הקיר. ערכתי גם פצעון על המצח, אבל זה לא משנה את העובדה שנהנתי לצלם את התמונה הזו. אני אוהב לצלם, בין אם יש לי חמישה עוקבים ובין אם 500,000 עוקבים, זה משהו שאני נהנה לעשות.

אני תומך ברעיון שמותגים/ארגונים צריכים להעריך את הדעות והיצירתיות של היוצר. היו משרות שאמרו "להלן רשימה של נקודות שאתה צריך לפגוע בהן", ואם לא הרגשתי לא נוח אמרתי שלא. בסופו של יום, עבודה יכולה להיות טהורה רק כפי שאתה מאפשר לה. דחיתי בעבר עבודות - בכל פעם שאני לא מאמין במשהו, אני דוחה אותו.

המפתח למציאת אושר בכל עבודה הוא להיות שקוף עם כל הסובבים אותך. במקרה שלי, המעריצים שלי מעריכים ואוהבים אותי בזכות מי שאני, לא תמונה שלי שדרשה עריכה כלשהי. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להוציא מה שבאמת אכפת לך, אם הציבור אוהב את זה ובין אם לא.

זה לא הוגן שתבייש את המדיה החברתית על כך שאתה מזויף ושקר. לפעמים אני לובש שמלות ואני מעלה תמונה לאינסטגרם ומתייג את המותג מבלי שילמו לי פעם ללבוש אותן, אני פשוט אוהב אותן ורוצה שהעוקבים שלי יידעו את זה. לכולנו יש גישה לאותם אפליקציות, אתרים, בלוגים וכו '. עלינו להיות אמיתיים (או לא) כפי שאנחנו בוחרים. זה מה שאנחנו עושים עם האפליקציות האלה שמגדיר את האותנטיות שלנו.

לא כל מה שאתה רואה ברשתות החברתיות הוא מזויף, וזה לא הוגן להגיד שכולם באינטרנט רוצים כסף, כי זה לא נכון. שבחים ברשתות החברתיות אולי היו פעם המפתח לאושר שלך, אבל זה לא מה שהמשפיע הוא לכולם. בשבילי זה עושה עבודה שאני אוהב ואני אובססיבי לגביה. המדיה החברתית נותנת לי את ההזדמנות להיות יצירתית, להצחיק אנשים ולשמוע את קולי.