7Sep
שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.
אז זו לא ממש אהבה ממבט ראשון, אבל מדי פעם אני זוכה לאהבה בהתחלה "לקרוא"... ובסופו של דבר להתאהב בטירוף בדמויות ספרות בדיוניות. מְטוּרָף? אולי. אחרי הכל, זה בעצם כמו להמציא לי חבר דמיוני בראש, נכון? אבל כשאני קורא את המילים המתארות אותן, אני לא יכול לעזור שליבי פשוט פועם טיפה מהר יותר.
אחד המחבוקים הספרותיים הראשונים שלי היה אוליבר ווד בג'יי קיי רולינג הארי פוטר ואבן החכמים. זה לא שהוא אפילו היה כזה בולט בדמות, אבל ברגע שקראתי את שמו, פשוט היה לי משהו בשבילו. דמיינתי אותו בראש שלי בצורה מושלמת... ואז כשהגיעו הסרטים, זה היה כאילו מנהלי הליהוק התגנבו לי למוח וגנבו תמונה של נגן הקודיץ 'מספר 1 שלי. שון ביגרסטאף ששיחק אותו בסרטים הפך באופן רשמי למאהב הארי פוטר שלי (וגם המבטא הזה לא הזיק).
אך עד מהרה האפיל על עץ שלי על צל של סדריק דיגורי. התעלפתי יחד עם הרמיוני וג'יני בכל פעם שהוא הופיע. ואני כמעט התעלפתי כששאל את צ'ו צ'אנג לכדור יולה (אחרי הכל, אני אוהב לחשוב שהיא אני- רא "צ'ו" צ'אנג-הא!). שוב, אלה הארי פוטר
מנהל הליהוק הפתיע אותי בכך שהוציא את רוברט פטינסון מכל החבר'ה בעולם... שהוא די העתק מדויק של הסדריק שחלמתי עליו בראש. כשדיברתי עם רוברט בטלפון לפני כן הארי פוטר וגביע האש יצא, הוא אפילו נשמע כמו שדמיינתי שסדריק יישמע. והוא היה כל כך אדיב וצנוע בתפקידו... וצחקקתי הכי מתוק... שממש התאהבתי בגרסה האנושית של הריסוק הספרותי שלי.אז מה הסיכויים שעם סדרת ספרים אחרת לגמרי על נושא אחר לגמרי שרוברט שוב לוהק לתפקיד אַחֵר דמות בדיונית שנפלתי עליה? כן, כמו אדוארד קאלן בסרטו של סטיפני מאייר דמדומים.
אוווו. אפילו כשאני מקליד את שמו אני מקבל צמרמורת. אדוארד קאלן. האם יכול להיות שיש שם יותר ראוי למחץ? (אוקיי, כנראה שאני מאוהב מעל הראש). בכל פעם שהוא נגע בפניה של בלה או אמר לה את המילים המושלמות, לא יכולתי להתאפק. ככל שדפדפתי יותר, כך אהבתי את אדוארד. הדרך שבה ליטף בעדינות את פניה של בלה. הדרך שבה הוא גרף אותה ונשא אותה. הדרך שבה היה לו הצחקוק החזק אך היקר הזה. עד כדי כך, בדיוק כמו בלה, שכחתי לגמרי שהוא אפילו לא בן אדם. כל מה שרציתי היה להסתכל מהחלון שלי ולראות אותו נוסע בוולוו הכסופה שלו (למרבה האירוניה, גם המכונית הראשונה שלי בחיים האמיתיים!) ולהסיט אותי אל היער.
ובואו נשכח את העובדה שהחבר'ה האלה הם כולם קוסמים וערפדים. אפילו אם הם היו אמיתי, זה לא יעזור לעניינים. ואלו הם לכן לא מסוג הסיפורים שבדרך כלל יהיה לי טיפה עניין בהם, אבל התכונות האנושיות של על -על אלה פשוט הופכות אותם ל מושלם חבר'ה... לפחות בדמיוני.
אז תגידו לי חבר'ה, האם אני לגמרי משוגע להיות מאוהב באדוארד, סדריק ואוליבר? האם הגיע הזמן להבין את המציאות? ושוב, האין זה העיקר בספרים האלה? ליצור עולם ספר סיפורים מושלם עם החבר'ה הלוהטים-אם כי הדמיוניים-? ספר לי מה אתה חושב... ומי הם המחבוקים הספרותיים שלך (אם אתה משוגע כמוני).
לא יכול לחכות לשמוע ממך!
רייצ'ל קאלן
עורך בידור

