15 הדברים הגרועים ביותר בלהיות קצר

אני אהבה להיות קצר... בערך 90 אחוז מהזמן.

לעולם לא אבין נשים המתלוננות על הפסלות שלהן, בעיקר כי אני מאמין שאתה יכול להיות מהמם בכל גודל. אבל להיות קצר זה פשוט כֵּיף.

בגובה קצת יותר מחמישה מטרים, אני מסוג הבחורות שיכולות ללבוש טוניקה כשמלה או להתאים לבגדים ממחלקת הילדים (הרבה יותר זול, אגב). הגובה שלי הפך אותי למתעמלת מצוינת כשהייתי צעיר יותר. זה נתן לי את המקום הראשי הקדמי והמרכז בתמונות קבוצתיות. זה הרוויח לי א מִגרָשׁ של תשומת לב מצד חברי לכיתה. זה אפילו נתן לי מזהה מובנה: אני הייתי "זארה, הילדה הקצרה באמת", תיאור שאולי יישמע מעליב אבל בעצם גרם לי להרגיש ממש מיוחדת.

להיות נמוך היה חלק גדול מזהותי במשך הזמן הארוך ביותר - בתיכון זה כנראה היה החלק האהוב עלי בזהותי. אבל כמבוגר? להיות נמוך זה לא תמיד כל כך נהדר. למעשה, ככל שאני אוהב להיות קטנטן באופן כללי, יש דברים בגובה שלי שאני ממש שונא.

1. אני שונא להיכנס לראיון ולדאוג שלא יתייחסו אלי ברצינות.

2. אני שונא שאנשים שואלים אותי באיזה כיתה אני (יצאתי מתיכון קצת, תודה).

3. אני שונא את זה כשאנשים מרגישים שהם יכולים לגעת בראש שלי רק בגלל שזה בגובה נוח.

4. אני שונא שאנשים שאני אפילו לא מכיר לוקחים על עצמם להשתמש בי כמשענת יד (אז לא בסדר, אגב).

5. אני שונא כשאנשים שואלים אותי אם אני מודע לעצמי לגבי הגובה שלי (אני לא, אבל תודה על הדאגה.)

6. אני שונא שצריך לכרות את כל המכנסיים שלי.

7. אני שונא כשאנשים נתקלים בי ממש כי הם "לא ראו אותי שם", מה שבאמת אומר שהאדם השני צריך להפסיק לשלוח הודעות טקסט וללכת.

8. אני שונא שאנשים מבקשים ממני להוריד עקבים כדי שיראו כמה אני קטנה.

9. אני שונא את זה כשאנשים קוראים לי "גמד" או "גמד", לא כי זה פוגע בי באופן אישי אלא כי זה פשוט כל כך לא מקובל.

10. אני שונא כשמגזינים אומרים לי להימנע מסגנונות מסוימים כי הם לא יחמיאו למסגרת שלי.

11. אני שונא שאנשים אומרים לי שאני נראה צעיר בגלל הגובה שלי (פלאש חדשות: אני עדיין אהיה באותו גובה כשאני אהיה בן 50. למעשה, אני עשוי להיות קצר יותר).

12. אני שונא את זה כשאנשים אומרים שזה חייב להיות "מבאס" כדי להיות כל כך קצר (לא, אבל זה חייב להיות מבאס כדי להיות כל כך גס רוח).

13. אני שונא את זה כשאני לא יכול לראות את מסך הקולנוע מעל לראש של אדם גבוה.

14. אני שונא שאנשים שואלים אותי אם אני נועל רק עקבים כי אני רוצה להיראות גבוה יותר.

15. ואני ממש ממש שונאת שלעולם לא אראה טוב בשמלות עד הברך.

ב -27 השנים שלי כנערה נמוכה הגעתי למסקנה אחת. אין שום דבר רע מעצם היותו קצר (אלא אם כן אתה סופר את העובדה שעליה במשקל 5 קילו עלי נראית כמו עלייה של 10 קילו על מישהו אחר). הדרך שבה החברה מתייחסת לאנשים קטנטנים יכולה להיות מבאסת.

כשאני מוצא את עצמי בקבוצה של אנשים הדנים במה שהם היו משנים לגבי עצמם ובהכרח מישהו שואל אותי אם הייתי משנה את הגובה שלי אם הייתי יכול? זה לא בסדר. זו בעצם הדרך שלך להגיד לי שהגובה שלי הוא משהו שאני צריך רוצה לשנות. כשאנשים מתייחסים אליי כאל ילד כי אני בגודל של ילד? זה ממש ממש לא בסדר.

אני אישה נמוכה לטוב ולרע. ואתה יודע מה? במערך הדברים הגדול, יש באמת מעט מאוד לשנוא מלהיות (כמעט) 5 רגל -1 והרבה כיף.