2Sep
שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.
בהיותי מעריץ עצום של "תיכון מוסיקלי", התרגשתי כשקיבלתי כרטיסים להופעה של גרינסבורו, צפון קרוליינה ועוד יותר נפלא כששמעתי שאפגוש את השחקנים. 27 בדצמבר לא יכול היה להגיע מספיק מהר, וכשזה קרה, הייתי יותר ממוכן להיפגש ולברך כמה מהשחקנים והשחקניות האהובים עלי בכל הזמנים.
הקונצרט עצמו היה מדהים. עם לוקאס גרייבל כמנחה, השחקנים ביצעו כל שיר מתוך פסקול יחד עם חלון ראווה של ונסה עבודות הסולו של הדג'נס, קורבין בלו ואשלי טיסדייל ומספר ריקודים בביצוע מוניק קולמן ודרו סילי. המופע נסגר עם "כולנו ביחד" השיר שנראה שהוציא הכי הרבה אנרגיה מהקהל הגדול במיוחד.
כשהסתיים הקונצרט, מיהרתי לרדת לסעיף 112, פינת הישיבה על הרצפה, שם נמצאים כל האנשים להיפגש ולברך את המעברים היו אמורים ללכת לליווי לאזור בו יחתום השחקנים חתימות. המפגש והברכה היו קטנים בהרבה מהאחרים בסיור, עם רק כ -30 איש במקום 150 הרגילים. ממש שמחתי כי זה אומר שאקבל יותר זמן לדבר עם השחקנים.
כמה דקות אחר כך הובלנו במסדרון ולחדר שבו הוכן שולחן ארוך. האיש שאחראי על המפגש והברכה נתן לנו הנחיות. הוא אמר לנו שנוכל לחתום רק דבר אחד. קניתי תוכנית לפני שהקונצרט התחיל, אז החלטתי שזה מה שאני רוצה לחתום עליו.
זה כמעט תמיד רעיון טוב להיות האחרון במפגש ולברך אבל רק אם לכולם שם מובטחת חתימה. אז לפני שנכנסתי לתור, הבחנתי בכמה מהרקדנים שעומדים מאחורי החדר, ביניהם סטרלינג, המארח של דיסני 365. הצגתי את עצמי בפניהם ובילינו מספר דקות בשיחה על ההצגה.
כשכולם הגיעו לתור, החלטתי שזה זמן טוב גם להיכנס לתור. הקו נע די מהר, ולפני שהבנתי, הנחתי את התוכנית שלי על השולחן ואמרתי שלום ללוקאס גרייבל. ולמרות שציפיתי להיות קצת עצבני כשדיברתי איתם, לא הייתי כזה. הרגשתי שאני מכיר אותם מאז שראיתי את הסרט כל כך הרבה פעמים, והצלחתי לדבר איתם כאילו הם חברים שלי.
"אני אוהב את הכובעים שלך!" אמרתי. "אתה מצליח לשמור על אחד מהם?"
הוא סיפר לי שבדרך כלל הוא יכול לקחת הביתה את כל הכובעים המנצנצים הביתה, אבל הוא רוצה שיוכל לשמור יותר מהם.
מוניק קולמן הייתה הבאה, ודיברנו על הריקוד שלה, שהיה מרשים ביותר. הבאה הייתה אשלי טיסדייל, שדיברתי איתה בעבר כשזכיתי בתחרות של טן לשיחה איתה.
למעלה, האם אשלי יזכור את ניקול? הקלק על זה וראה!
"היי. אני לא יודע אם אתה זוכר אותי, אבל אני הבחורה שאיתה שוחחת בטלפון שזכתה בתחרות עם טין בספטמבר", אמרתי לה כשחתמה על התוכנית שלי.
היא הביטה בי וחייכה ואמרה, "אלוהים אדירים! היי, ניקול! "
זה לגמרי עשה לי את הלילה- במיוחד כשאשלי המשיכה ואמרה שהיא קראה את המאמר שלי ב- teenmag.com על השיחה ואהבה אותו. לפני שעברתי לדבר עם ונסה הדג'נס, אשלי לחצה לי את היד ואמרה, "זה כל כך מרגש לפגוש אותך באופן אישי!" מצחיק, כי חשבתי עליה בדיוק את אותו הדבר.
ונסה הייתה מאוד מתוקה, ודיברנו על איך שהתעייפה במהלך הופעתה ונאלצה להמשיך לעצור למים. כמובן שכל שיר שהיא שרה ופירסם לו עדיין היה מושלם לקהל. כשהגעתי לקורבין בלו, סיפרתי לו כמה אני אוהב את השיער שלו ואז דרו סלי ואני דיברנו על "ריקוד איתי".
לאחר מכן, הייתי צריך להסתובב כדי שאוכל לצלם את התמונה שלי עם השחקנים, רק בשביל המאמר הזה. היה קצת זמן השבתה בין המפגש והברכה לתמונת השחקנים, ואשלי לא דיברה עם אף אחד, אז ניגשתי אליה וביקשתי תמונה.
"כמובן!" היא קראה, והיא לקחה את המצלמה שלי וצילמה אותנו יחד.
זמן לא רב אחר כך עמדתי עם השחקנים וצילמתי תמונה נוספת. כל כך התרגשתי שהרגע המדהים הזה בחיי נלכד לנצח.
אחרי התמונה, ונסה פנתה אלי ושאלה אם אני עוזבת וחיבקה אותי, ואז אשלי חיבקה אותי.
יצאתי מהחדר בתערובת של התרגשות והלם. שלפתי את הפלאפון שלי כדי להתקשר לחבר הכי טוב שלי ולספר לה הכל. ממש שמחתי לקבל את החוויה, ואני יודע שזה לילה שלעולם לא אשכח.
לקריאת שיחת הטלפון הראשונה של ניקול עם אשלי, לחץ פה
