2Sep
שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.
האם תמיד רצית להיות כותב שירים?
כשקיבלתי לראשונה את חוזה התקליטים שלי, חשבתי 'אני רק רוצה לשיר', ומעולם לא השקעתי מחשבה במה באמת נכנס לתקליט. אבל ככל שהתבגרתי, פיתחתי תשוקה לכתיבה. לפני כן לא הייתי בטוח מה אני רוצה להגיד, אבל עכשיו, היו לי כל כך הרבה חוויות שונות שהם נתנו לי את מה שאני רוצה להעביר במוזיקה שלי.
אז איך הייתה החוויה האמיתית של כתיבת שירים?
זה היה גדול! עבדתי עם מישהו שהיה איתי מאז התקליט הראשון, אז היא מכירה אותי ממש טוב. כבר סיפרתי לה את הדברים הכי מטורפים בחיי, אז הרגשתי בנוח. את רוב המוזיקה כתבנו במרפסת מחוץ לחדר השינה שלי; היינו פשוט עולים לשם ויושבים עם המחשבים הניידים שלנו ומעלים רעיונות וניגונים. זו הייתה הפעם הראשונה שהשתמשתי בחוויות האישיות ביותר שלי-זה היה כמעט כמו מפגש טיפולי כשישבתי וכתבתי איתה.
האם זה היה קשה להוציא את הרגשות שלך כך?
זה מפחיד להיפתח לראשונה-אבל הרגשות האלה הם רגשות אנושיים שכולם עוברים, אז אני יודע שאנשים יתייחסו לזה. לפעמים נבהלתי להיות כנה מדי, מכיוון שהייתי בעיני הציבור תמיד ניסיתי להסתיר את חיי האישיים. אבל הבנתי שזה לא בריא. אני חושב שאנשים ילמדו עלי הרבה עם התקליט הזה.
מהי אחת ההחלטות הגדולות ביותר שקיבלת באמצעות דרך חשיבה חדשה זו?
כרגע צילמתי את סרט האינדי הזה עם ג'ון קוזאק. זה כל כך מטורף ובחוץ-אז זה היה צעד גדול לקחת פרויקט שהיה כל כך שונה מכל מה שעשיתי. וזה היה בבולגריה. הלכתי לבד וללא הכרתי אף אחד. אבל כל זה היה שווה את זה ושינה את החיים בכל כך הרבה מובנים.
איך זה עובד עם ג'ון קוזאק?
הו, אני אוהב אותו-אני הכי מאוהבת בו! הוא כל כך חמוד, מתוק וחכם. הוא נתן לי לקרוא את כל הספרים האלה לפני שיצאתי לבולגריה. אני אוהב שהוא פשוט חושב כל הזמן. והוא מאוד מטפח-בכל פעם שהייתה לי סצנה קשה הוא היה שם בשבילי.
פנו לעמוד 128 בגיליון מאי 2007 שלנו לעוד ראיון עם הילארי דאף.
