שמירה על קשר עם חברים ותיקים

זה היה היום האחרון שלי בבית, שבת, וחברתי מהתיכון, ניקול, התכנסה בביתה. הייתי קצת סקפטי בהתחלה - שמעתי הרבה יותר מדי סיפורי אימה על כמה שזה "מביך" אחרי חודשים שבהם הייתי בנפרד מחברים ותיקים. אבל אני נָחוּץ ללכת, התגעגעתי לכולם יותר מדי. כבר ראיתי את החברים הכי טובים שלי 'ארבעת הליבות' (רקדנו יחד), זה לא יכול להיות זֶה גרוע, נכון? ואז שוב, אני עשה מבלה את כל חיי עם שלושתם.

צדקתי. כשהגעתי לשם, כאילו מעולם לא עזבנו. שש החברות הקרובות שלי מהתיכון (קראנו לעצמנו שבעה, הא?) לא השתנו, בכלל. אומנם היו יותר פירסינג או קעקועים וחלקם שזופים יותר, אבל עדיין היו אותן בנות שהשארתי במהלך הקיץ.

יחד עם הבנות, היו החבר'ה... שבאופן בלתי נמנע לא השתנה כלל. עדיין אותם בחורים מעצבנים ומשוגעים שגדלתי איתם!

בין צדדים, פרופסורים נוראים, מערכות יחסים, הורים, געגועים - לכולנו הייתה הרבה לדבר על. וכשהלילה הסתיים, לא רציתי לעזוב! אף אחד מאיתנו לא עשה זאת!

זו הייתה דרך מצוינת לסגור את חופשת ההודיה - התגעגעתי לכולם! אבל אנחנו מתכננים מסיבה ענקית לחופשת חג המולד! אני אעדכן אותך!

זכור לחלום,

דיאן