1Sep

הכינוס הלאומי הדמוקרטי 2008: יום 4

instagram viewer

שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.

וואו. איזה לילה. בדיוק חזרתי מלצפות בסנאטור ברק אובמה מקבל את המועמדות הדמוקרטית. אני מרגיש כאילו רק הייתי עדה להיסטוריה.

התורים להיכנס לאצטדיון, שם התקיימו אירועי הסיום של הכינוס, היו מגוחכים בהחלט. הגעתי לשם כחמש שעות מוקדם (נשמע מוגזם, אבל לא התגעגעתי לנאום הזה!), אז היה לי מספיק זמן להתבונן בקהל. מה שהכי הדהים אותי היה הגיוון של הקהל. צעיר, זקן, שחור, לבן, קירח, מפחיד, גברים, נשים, ילדים... ברור שלגבר יש ערעור על פני חלוקות סטריאוטיפיות.

עדיין חשבתי על גיוון בזמן שהסנאטור נשא את נאומו. כל הפוליטיקה לחוד, אני חושב שהצלחותיו של הסנטור אובמה מעידות עד כה על דברים חשובים עבור המדינה שלנו. לפני חמישים שנה, אפריקאים אמריקאים בחלקים מסוימים של המדינה הזו לא יכלו להצביע בלי לקבל איומי מוות. כיום, לאפרו-אמריקאי יש יתרון טוב להיות הנשיא הבא של ארצות הברית. בין אם הוא מנצח ובין אם לאו, עברנו דרך ארוכה מאז התקופות הטעונות הגזעניות של דורות הורינו וסבינו. אפילו בחודשים האחרונים לסיקור הבחירות הללו ראיתי שיחות על גיוון מתפתחות. בינואר תהו כמה אם "שאלת הגזע" תהיה בעיה. אבל כשהסנאטור אובמה הוכיח שזה לא חייב להיות, אנשים החלו להתמקד כיצד נוכל להביא קולות שונים ושונים לשולחן.

הסנאטור אובמה והקהל הנוכחים מתנגדים הערב לדעות המקובלות לגבי מה פוליטיקאים ופוליטיים מאורסים "בדרך כלל" נראים (אגב, אני חושב שגם הסנטור מקיין שובר את התבנית, אבל עליו יותר בהמשך שָׁבוּעַ). הערב ראיתי ממקור ראשון שלאנשים מכל מיני רקעים וחוויות חיים יש אינטרס אינטרנטי בתוצאות הבחירות. אני רק מקווה שלא משנה מי מנצח בנובמבר, אנו רואים צעירים, מיעוטים ונשים ממשיכים לקחת על עצמם תפקידים מובילים בחברה. ככל שיש לנו נקודות מבט טריות ומגוונות יותר, כך גדל הסיכוי שנמצא פשרות אפקטיביות. ואני חושב שזה שינוי שאנחנו צריכים להאמין בו.

אז צפית בנאום? מה חשבת?

חיבוקים ונשיקות,

קייטי