2Sep
שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.
לכן... בשבוע שעבר פגשתי את אחד מנסיכי ערב הסעודית... לא עניין גדול.
ישבתי לידו בוועידה בת שעה, שבמהלכה, כ -20 סטודנטים וחברי סגל (כולל אני) היו אמורים לצלות אותו בנושאים בארצו, כמו גם בנושאים גלובליים. זה היה רגע לפני שהוא היה אמור לשאת הרצאה בנושא מדיניות אנרגיה לקבוצה גדולה של אנשים במרכז המצגות של מכון בייקר. זה היה כל כך מורט עצבים, שאפילו לא ידעתי מה להגיד לו! ביסודו של דבר, החמאתי לו על העניבה הוורודה של האחים ברוקס, בעוד שאנשים אחרים שאלו שאלות בעלות ערך. לא היה לי מושג מה להגיד, ולמען האמת, אני בדרך כלל מאוד ביטוי כשזה מגיע למצבים מטורפים כאלה.
מכיוון שמכון בייקר נמצא ממש בקמפוס, יש
לכן הזדמנויות רבות לתלמידי תואר ראשון לנצל - התמחות, סמינרים, אירועים (כמו זה אחת!), וכל הזמן אתה מתנגש עם המון אנשים חשובים, בעלי השפעה, מפורסמים. אורחים אחרים של העבר כללו קולין פאוול, נלסון מנדלה ו ביל קלינטון.
למען האמת, לא ידעתי הרבה על פוליטיקה וחששות ערב הסעודית, אך לאחר שהקשבתי לעמיתי צולים את הנסיך טורקי בנושאים, למדתי לא מעט. מעבר למדיניות האנרגיה, הנסיך טורקי עובד עם שיפור מצב החינוך בסעודיה-למשל, הוא סייע לתת חסות הן לאוניברסיטאות לנשים והן לבתי ספר משותפים במטרה להתקדם זכויות האישה.
למרות שאני יודע שהפוליטיקה חרגה הרבה מעבר למה שהנסיך ושגרירו הציגו בכנס, החוויה לא הייתה רק כיפית, ולמען האמת, משוגע לי (ישבתי ליד מישהו חשוב, מה ?!), אבל זה גם הניע את האינטרסים שלי לעסוק יותר במכון בייקר ו * אולי * בלימודי מדיניות ב אורז. מי יודע? אולי זה יכול להיות אחד המגמות הפוטנציאליות שלי כאן.
אילו הזדמנויות מדהימות ניתנו לך בגלל השכלתך?