1Sep
שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.
במהלך השנה השנייה שלי, הכל התחיל להתפורר. המתח מניהול ריקודים, עידוד, שיעורי הוקרה וחיי חברה התחיל לגרוע ממני. לילה אחד, הייתי בשיעור פואנט שלי וחזרתי על ריקוד, כשעשיתי מהלך בלט והרגע והרגשתי פופ בשתי הקרסוליים התחתונות. זה היה מאוד כואב, אבל יש חוק אחד במחול, וזה אף פעם לא מפסיק להופיע מכל סיבה שהיא. אז המשכתי לרקוד, וכשחזרתי הביתה פשוט קרחתי אותם... התעלמתי מהם. לאחר כמה ימים הבנתי שיש לי גוש בגודל עצם הקרסול שלי מתחת לעצם הקרסול, מה שגורם לי להיראות כאילו היו לי שניים. הראיתי לאמא שלי וקבענו תור לרופאים.
הרופא שלי אמר לי שפיתחתי דלקת בגידים וקרסתי את הקשתות שלי, וריקוד יהיה רעיון רע. אז מספר השיעורים שלמדתי לאט ירד עד שהחלטתי לוותר על הכל, אבל החלטתי להמשיך לעודד. היה לי קל יותר לעודד כיוון שהצלחתי ללבוש את תומכי הקשת הקשיחים שלי בנעלי הטניס שלי.
הריעתי עד סוף השנה הצעירה שלי, כשהייתי קפטן. התחלתי להתעניין במעודדות ברמה הקולג ', שהורכבה מטיול אינטנסיבי ופעלולי שותפים. לא היו בעיר פקולטות שילמדו כישורים מסוג זה, ולכן נסעתי לאגם הוואסו וללאס וגאס מדי שבוע, שהיו שניהם במרחק של כמה שעות משם. לאט אבל בטוח התחלתי להשתלט על הגבנים והקאפיזיים האחוריים שלי ולרפא מתיחות, ובאפריל ניסיתי לנבחרת המעודדות של אוניברסיטת אריזונה. החבורה לוקחת 15 בנות ו -15 בחורים, ואני הייתי אחת מתוך כמעט 50 בנות שניסו. עברתי את הגזרות הראשונות והחתכים השניים, והחתכים האחרונים נותרו רק 19 בנות, ואני אחת מהן. כל הצניחה שלי תקועה והפעלולים שלי היו טובים, למעט אחד שבו לא התאפקתי.
נחתכתי.
זה היה מבאס, אבל זו הייתה חווית למידה. אני מתכנן לנסות שוב באפריל. אני לא מוותר כל כך בקלות!
נכון לעכשיו, אני משתתף בחוג לעודדות כל הכוכבים הפתוחות של Co-Ed בשם Desert Cheer Athletix. אנחנו קבוצה חדשה, עם הרבה כישרון ועם תקוות גדולות ללכת לעולמות. זה כל כך כיף וזה נחמד שיש משהו שיכול להוריד את דעתך משיעורים מלחיצים לכמה שעות. עוד מישהו נוסע לעולמות?! אם אתה בא תגיד היי!
