למידת שירות = יותר מהתנדבות

כל תלמיד בהר מרי נדרש לעבור שיעור בשם מנהיגות לצדק חברתי. בפה, נכון? בעיקרון, שיעור זה נועד ללמד נשים כיצד להפוך למנהיגות בקהילה שלנו. אנו לומדים על עוני, חסר בית,
חנויות זיעה, תמונות של נשים בתקשורת, ונושאים שנוי במחלוקת. בכנות, זו השיעור האהוב עליי אי פעם. אנחנו יושבים ודנים בנושאים ארציים ומשקפים את החברה שלנו, במקום לכתוב מאמרים ענקיים של מחקר. לפעמים, אנחנו אפילו יוצאים לטיולי שטח!

אחת המשימות שלנו היא להשלים 10 שעות של למידת שירות בקהילה שלנו. למידת שירות היא כמו התנדבות, רק שאתה צריך להסתבך עם פרויקט ואנשים אחרים, במקום לתרום רק את כספך או זמנך לצדקה.

בהתחלה לא התרגשתי יותר מדי להתחיל את הפרויקט הזה. היה לי כבר עומס מלא של שיעורים, משרה חלקית, והמון שיעורי בית. איך הייתי אמור לעזור גם לארגון? בסופו של דבר, כשסיימתי לזייף, החלטתי לעזור במרכז קהילתי מקומי בו הם נמצאים להגיש ארוחת ערב למשפחות בעלות הכנסה נמוכה. חשבתי שיהיה קל מספיק להניח אוכל על מגש של מישהו כשהוא עובר לאורך קו, אבל זה לא היה בדיוק מה שאני צריך לעשות. הכל מוגש בסגנון משפחתי, עם טונות של מזון לאורך מרכז השולחנות הארוכים. המשימה שלי הייתה לוודא שלכולם יהיה נוח, בזמן שאני מגישה משקאות והחלפתי קערות ריקות באוכל נוסף. כשיצאו קערות האוכל האחרונות, התכוננתי לחזור לבית הספר. מתברר... עוד לא סיימתי.

חלק מלמידת השירות שלי הוא לתפוס לעצמי אוכל, אם כן שב ליד מישהו שלא הכרתי ואכל איתו! הייתי המום לגמרי והרגשתי מביך לגמרי. תפסתי קערה והבטתי בשולחנות הרבים. הרגשתי כמו הילד בתיכון שלא ידע איפה לשבת בארוחת הצהריים. בסופו של דבר, קיבלתי את האומץ לשבת ליד זוג מבוגר וילד בגילי. התחלתי לדבר שיחות לא נוחות בהתחלה ולקחתי ביסים קטנים מהספגטי והקציצות שלי. ואז, אמר הילד, "אתה לא מכאן, נכון?" תודה לאל! - זה שבר את המתח, ואני חייב להסביר מדוע אני במרכז הקהילתי. ואז, גם אני למדתי עליו קצת ועכשיו אנחנו מדברים על בסיס קבוע! סיימתי את 10 שעות לימוד השירות, אבל אני ממשיך לחזור כל יום רביעי כדי לעזור ולאכול ארוחת ערב. הכרתי כמה חברים מדהימים במרכז הקהילתי. אני ממליץ לכל סטודנט לסייע בקהילה שלו בדרך כלשהי - זה כל כך מתגמל.

האם אי פעם ניתן בחזרה לקהילה שלך [מבחירה]? בואו נחליף סיפורים בתגובות למטה!