1Sep

איימי שומר ששרדה את רגע העשרה המביך ביותר שלה

instagram viewer

שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.

יש כמה רגעים מביכים שאתה אף פעם לא שוכח, לא משנה כמה פעמים אתה מנסה להתנער מהם. אחד שלי הגיע בקיץ שלפני שנת הלימודים הראשונה שלי בתיכון. אני וחבריי הטובים ביותר הסתובבנו עם קבוצת החבר'ה הזו מבית הספר שלנו - היינו רוכבים על אופניים ביחד ומצננים כמעט כל לילה. פעם, הבנים שכנעו אותנו להרים את החולצות ולהבליט אותן. "אתה חייב לעשות את זה," הם הפצירו. רצינו להיראות מגניבים, אז הלכנו עם זה למרות שזה הרגיש לא נכון.

בזמן שזה קרה, שמתי לב שכל החבר'ה פשוט מסתכלים עלי. הייתי מבולבל - כנראה היו לי הציצים הכי קטנים מכל החברות שלי. למה שהם יסתכלו? ואז זה היכה בי. הבנתי שכולם פשוט הבזיקו בחזיות, אבל הרמתי את החולצה והחזייה. חשבתי שאנחנו מציגים את האנג'ילדה המלאה! הדם ירה לי ישר לפנים, ומיד הורדתי את החולצה למטה, אבל זה היה מאוחר מדי. הבנים היו כמו, "אלוהים אדירים, רק עכשיו ראינו את הציצים האמיתיים של איימי."

ביגוד, חיוך, שמלה, כתף, עומד, תכשיטים, בגד אחד, סגנון, לבוש רשמי, שמלה שחורה קטנה,
"ניסיתי להגיד את דעתי כמה שיותר בתיכון" -אמי (עזבה, בגיל 14, עם אחותה, קים).

באדיבות איימי שומר

מיד הצטערתי על כך. האינסטינקטים שלי צעקו: "אל תעשה את זה!" והלוואי שהייתי אומר, "תהנו, חבר'ה. אני אפגוש אותך מחר. "אבל רציתי להתנהג כאילו לא אכפת לי להראות להם את הגוף שלי. רציתי להוכיח שאני ילדה מגניבה.

click fraud protection

ההחלטה שלי עקבה אחרי לתיכון באותו סתיו. אותם נערים ואחרים בכיתה שלי התחילו לקרוא לי "לביבות" כי הפטמות שלי די גדולות. זה היה משפיל. השם הלם אותי עד תוכי והתחלתי להרגיש שמשהו לא בסדר עם הציצים שלי. היה לי תקופה קשה - כשהתחלתי לצאת, הכינוי היה בראש שלי.

"כל חלק בגוף האישה שונה, וזה לא דבר רע", אומרת איימי. "יש אנשים שיאהבו כל סנטימטר ממך."

זה לקח כמה שנים, אבל התחלתי להבין שלחבר'ה האלה יש כוח עלי רק אם אני נותן להם. הם ראו שהשם מפריע לי, אז הם המשיכו להשתמש בו. ברגע שהפסקתי להתאמן, הם השתעממו והמשיכו הלאה. אנשים אוהבים לבחור את מה שאתה רגיש לגביו, אבל דברים הם רק עסק גדול כמו שאתה עושה אותם. אני רואה את זה עכשיו בכל דבר, החל מצלי קומדיה ועד לסיקור התקשורתי של חיי היומיום. תמיד יהיו אנשים שמנסים להרוס אותך, אבל יש לך שליטה על איך תגיב.

האם אני שמח שעברתי את ההשפלה הזאת? ברור שלא. האם אני מנסה לשמור על החולצה כמה שיותר? כן. אבל החוויה הזו הייתה למעשה ברכה במסווה, כי היא גרמה לי להבין שאין ממה לפחד. קרה דבר רע וניצלתי. זה הפך אותי לאישה חסרת עכבות וחסרת פחד (עם ציצים גדולים, אני יכול להוסיף!) שאני היום. ביטחון הוא באמת הנקמה הטובה ביותר.

זכרונותיה החד-כנים, המצחיקים והנוגעים ללב של איימי, הילדה עם קעקוע הגב התחתון, יוצא עכשיו!

סיפור זה פורסם במקור בגיליון ספטמבר 2016 של שבע עשרה. קח את הגיליון עכשיו על דוכן עיתונים או הירשם לגיליון הדיגיטלי פה.

insta viewer