מה קרה למחסה אמיני?

במשך ארבעה ימים באיראן, והשבוע בניו יורק ובברלין, התקיימו מחאות המוניות נגד ממשלת איראן, ונוכחותו של נשיא איראן אברהים ראיסי באו"ם. ברחבי טהראן וערים במחוז כורדיסטן, אנשים יצאו לרחובות, בקטטות אלימות שהביאו לפי הערכות של 221 פצועים, 250 מעצרים ו שלושה מקרי מוות לכאורה.

הסיבה היא מותה, ביום שישי, של אישה כורדית בת 22, מחסה אמיני.

מי זה מהסה אמיני?

ב-13 בספטמבר, מחסה אמיני בת ה-22, במקור מהעיר סאקז במחוז כורדיסטן, במערב איראן, הייתה בטהרן, לאחר שנסעה לשם לבקר משפחה. היא הייתה בכניסה לכביש חקאני עם אחיה קירש אמיני כשנעצרה על ידי המשטר מה שנקרא 'סיירת הדרכה' והועבר לסוכנות 'ביטחון מוסרי', לכאורה בגין לבישת לבוש לא הולם חיג'אב. סרטוני טלוויזיה במעגל סגור של האירוע, שפורסמו מאוחר יותר על ידי משטרת טהראן, מראים אותה מתמוטטת על הקרקע ברגע מעצרה.

לאחיה של אמיני נאמר שהיא תועבר לבית מעצר כדי לעבור "שיעור תדרוך" ותשוחרר זמן קצר לאחר מכן. היא מעולם לא הצליחה. במקום זאת הגיעה אמיני לבית החולים כסרה, שם מתה ביום שישי, לאחר שהייתה בתרדמת במשך שלושה ימים. בפוסט שנמחק כעת באינסטגרם, בית החולים טען שהיא מוות מוחי עם הגעתה. "בוצעו החייאה במטופל, פעימות הלב חזרו והמטופל אושפז ביחידה לטיפול נמרץ", כתבו במקור, מדווחים

האפוטרופוס. "למרבה הצער, לאחר 48 שעות ביום שישי, המטופל סבל שוב מדום לב, עקב מוות מוחי. למרות מאמצי הצוות הרפואי, הם לא הצליחו להחיות אותה והמטופלת מתה".

עדי ראייה טוענים שהיא הוכה על ידי הסיור בטנדר, שהתכוון לקחת אותה לבית מעצר.

מה הייתה התגובה?

ברגע שהידיעות על מותו של אמיני הגיעו לחדשות, החלו חמישה ימים של מחאה ברחבי הארץ, ובעולם - הודות ל- כבר-מתמודד נוכחותו של אברהים ראיסי באו"ם השבוע. ההאשטאג #mashaamini החל להיות טרנד בטוויטר, עם יותר משני מיליון אזכורים; וקבוצות פרו-רפורמות וקבוצות אקטיביסטיות פמיניסטיות - כולל HRANA (סוכנות הידיעות פעילי זכויות אדם) שבסיסה בארה"ב, ייעודית לאיראן - החלו להתגייס. ההפגנות אתמול הביאו למותו של אחד מחברי הארגון מִשׁטָרָה והשריפה הנרחבת כעת של מטפחות ראש. אמנסטי איראן, כמו גם ממשלות ארה"ב וצרפת, התבטאו נגד מותה.

ה משרד החוץ הצרפתי קראה לחקירה הוגנת ושקופה לגבי מותה, וכינתה אותו אירוע "מזעזע עמוקות". הבית הלבן אמר: "מותו של מהסה אמיני לאחר פציעות שנגרמו לו בזמן שהותו במעצר משטרתי בגין לבישת חיג'אב 'לא תקין' הוא חזית מחרידה ומחרידה לזכויות אדם".

מפקד משטרת טהראן, חוסיין רחימי, טוען כי מותה של אמיני היה "תאונה מצערת", ואמר כי עברה התקף לב עקב תנאים קיימים. אביו של אמיני ערער בחריפות את ההאשמות הללו, ואמר שהוא מאמין שהוא זכה לעריכה כבדה קטעי טלוויזיה במעגל סגור שסותרים את דיווחי החבורות ועדי הראייה שלה, מספרים לאיראני בעל הנטייה הרפורמית רוידד24עיתון: "אמרו שמחסה סובלת ממחלת לב ואפילפסיה, אבל בתור האב שגידל אותה 22 שנה, אני אומר בקול רם שלמחסה לא הייתה שום מחלה. היא הייתה במצב בריאותי מושלם. צריך להעמיד את מי שפגע בבתי למשפט בבית משפט ציבורי, לא משפט מזויף שמביא לנזיפות וגירוש".

מה מצב הנשים באיראן?

העובדה היא שמותו של אמיני היה רק ​​התאמה לחבית אבקה קיימת. למרות שלפי חוק, מאז 1979, נשים באיראן חייבות ללבוש חיג'אב בפומבי, בפועל זה לא נאכף בכבדות בשנים האחרונות. כלומר, עד שהנשיא החדש אברהים ראיסי תפס את השלטון ב-2021. מאז, יש פיצוץ עצום נגד חירויות של נשים. ב-15 באוגוסט הוא חתם על צו לאכיפת קוד הלבוש של המדינה עם רשימה חדשה של הגבלות.

סעיף 638 לחוק העונשין האסלאמי אומר שזה פשע שנשים מופיעות ברחובות ובציבור ללא חיג'אב איסלאמי, אך לא ברור אם למשטרה יש את הזכות השרירותית לעצור אזרחים על פי קוד זה ללא כל צורה של צו בית משפט. למעשה, פעולותיה של מה שמכונה 'משטרת המוסר' זכו לביקורת חריפה על ידי משרד זכויות האדם של האו"ם, האומרת שהמשטרה מכוונת לנשים, ולטענתה אימתה סרטונים של נשים סטירה לפנים, מוכה באלות והושלך לניידות משטרה אפילו רק שלבשו גם חיג'אב באופן רופף. הם אפילו ספגו ביקורת על ידי שניים מהאייתוללות הבכירים ביותר באיראן.

אמיני רחוקה מלהיות המקרה המתוקשר ביותר בחודשים האחרונים - אם כי היא המוות המתוקשר ביותר. ביולי, סופרת ואמנית בת 28 ספידה רשנו נעצר בגין לבישת 'בגדים לא הולמים' והיה אחד משלל נשים (וגברים) שהפגינו בפומבי על 'יום החיג'אב והצניעות' של איראן ב-12 ביולי, על ידי הסרת החיג'אב שלהם ברשתות החברתיות. רשנו נראה אז בטלוויזיה הממלכתית מתנצל רשמית. היא לבשה חיג'אב מלא ונראתה מאופקת. ארגוני זכויות אדם, כולל HRANA, טוענים שהיא הראתה סימני עינויים וכי היא ככל הנראה אחת מנשים רבות שנאלצו להודות. רשנו נותרה במעצר, והמקרה שלה גרר מחאה נרחבת וקמפיין באוגוסט.

כעת, ייתכן שמותו של אמיני הוכיח את עצמו כקש האחרון, שכן מחאות עצומות ואלימות נמשכות נגד המשטר. המשחק הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדםנדה אלנשיף אמרה: "המוות הטרגי של מחסה אמיני והאשמות על עינויים והתעללות חייבים להיות מיידית, ללא משוא פנים ו נחקר למעשה על ידי רשות מוסמכת בלתי תלויה, המבטיחה, במיוחד, שלמשפחתה תהיה גישה לצדק ול אֶמֶת."