קולות של שינוי: מאנה שושטרי מעצימה את קולן של נשים איראניות

גם בתקופות המאתגרות ביותר בהיסטוריה, חשוב להדגיש את אלה שממשיכים ללכת בעקבות החלומות שלהם ועושים צעדים כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר. בכל חודש, Seventeen מכבדת צעירים כמו קולות של שינוי, אלה שעושים שינוי בקהילה שלהם ובעולם בכלל.

---

נשים. חַיִים. חוֹפֶשׁ. הפזמון העוצמתי של המחאות המתפרץ ברחבי איראן מקיף את דרישותיהן של נשים איראניות שדוכאו והושתקו במשך עשרות שנים. בעקבות מותו של מחסה אמיני - ששמה האמיתי, ג'ינה, לא ניתן היה לרשום על פי החוק האיראני - הפגנות המוניות, בראשות אלפי נשים וצעירים, החלו במאמץ להילחם למען קץ הדיכוי של המשטר האיראני ו אַלִימוּת. העצרות גם קוראות לחופש ושוויון.

בארצות הברית, צעירות איראניות-אמריקאיות רבות, כמו מאנה שושטרי בת ה-22, חברים, משפחה ואהובים מסכנים את חייהם ונשפכים החוצה לרחובות כדי להילחם למען החופש באיראן. מאז שהמחאות פרצו, מאנה פנה לרשתות החברתיות כדי לעמוד בסולידריות ולהגביר את קולם, לפרסם מידע, תמונות וסרטונים על המרד ומתוכו.

"זה נוגע לי במיוחד כי אני איראני", אמר מאנה שבע עשרה. "הם בני ברית, ששמים את חייהם בגבורה בשאיפה למען זכויות אדם ודמוקרטיה".

מאנה, בתם של מהגרים איראנים, מכירה בחשיבות המוחלטת של שימוש במצע שלה כדי להפיץ מסרים ממפגינים, כדי להראות את המציאות האמיתית והחריפה של המאבק שלהם. העולם לא יכול להתעלם ממה שקורה באיראן כרגע, אומר מאנה. התמיכה שלה בצדק חברתי היא תשוקה שנושאת בעבודתה היומיומית כמגמת מדעי המדינה באוניברסיטת סן חוסה סטייט, מנהלת תחום ב-

מטה הדמוקרטים העממיים, וסגן נשיא הדמוקרטים הצעירים של סן חואקין.

על מאבקה הבלתי נלאה למען דמוקרטיה ונחישות לעשות שינוי היכן שנדרש, מאנה שושטרי מוכרת כאדם שבע עשרה קול השינוי.

17: מדוע חשוב לך להשמיע את קולך ולסנגר עבור הנשים באיראן עכשיו?

גברת: אני מאמינה בזכויות נשים ובזכויות אדם. אני מרגיש צורך להגביר ולעזור להגביר את קולן של הנשים והנערות האיראניות. אני לוקח את זה מאוד ברצינות, כי למרות שאני איראני, יש לי את הסגולה להיות נולד [בארצות הברית]. וזו זכות ענקית כי יש לי את היכולת להיות פוליטי ולא צריך לדאוג לחיים שלי. ואילו באיראן, הפעולה הפשוטה של ​​ללכת לרחוב ולהפגין משמעה לשים את חייך על הסף. אז אני מרגיש שזה באמת המעט שאני יכול לעשות כדי לעזור להגביר את הקול שלהם, במיוחד כשהם נלחמים בגבורה כל כך נגד המשטר הזה שהחזיק את המדינה כבת ערובה ב-43 השנים האחרונות.

17: בזמן שאתה דוגל ונלחם בסולידריות עם נשות איראן, אילו רגשות עוברים בך?

גברת: אני באמת בוכה כל לילה. אני כל כך שואבת השראה מהאומץ שלהם - הם הולכים ברחוב ועוברים פנים אל פנים עם המשטרה, שמגיבה באלימות כל כך להפגנות שלהם. אבל אני מרגיש עצוב. אני רואה את כל הסרטונים יוצאים ואני בהלם. יש לי צער כי האנשים האלה שמים את חייהם על הסף. אני מקבל השראה, אבל מתאבל על כמה אנשים איבדו את חייהם, כמה אנשים יהיו בטראומה לצמיתות ממעצרים ועינויים כי הם רק רוצים חיים שבהם הם יכולים לחיות בְּחוֹפְשִׁיוּת.

17: איך עוד אנשים יכולים לפעול ולעזור למפגינים באיראן?

גברת: בראש ובראשונה, הגבירו את הסיבות. המדיה החברתית היא כלי רב עוצמה להגביר את קולם של האנשים שנמצאים בשטח, נלחמים כל כך באומץ. ישנם מספר חשבונות שהצליחו ליצור סרטונים של אנשים יוצאים באומץ לרחובות. הם גם משתפים סרטונים של איך המשטר מגיב אליהם בצורה כל כך נוראית, באלימות. חשוב מאוד לוודא שהעולם יודע מה המשטר עושה לאנשים שמפגינים בשלווה.

שנית, קרא לאומות המאוחדות ליצור מנגנון שיוכל לחייב את המשטר באחריות למעשיו. לאמנסטי אינטרנשיונל יש עצומה שגרפה מיליון חתימות כדי לקרוא לקהילה הבינלאומית לבנות את המנגנון הזה, במיוחד במרדף אחר זכויות אדם. [אתה יכול לחתום על העצומה כאן.]

לבסוף, קרא לכלי תקשורת - בין אם זה כלי תקשורת מקומי או ארצי - לעזור לכסות אותם מפגינים ולוודא שהם מדגישים את הדרישות של העם האיראני לחופש ו שוויון.

17: מה מעורר בך השראה להמשיך להשתמש בקול שלך?

גברת: אני לומד מדעי המדינה, ושמתי לב שאחת הדרכים הטובות ביותר לשמור על דמוקרטיה שלמה, או להמשיך ביצירתה של דמוקרטיה, היא לקבל את האמונה והתקווה שהיא תצא אל הפועל. הידיעה שאתה צריך באמת להיות בעל אמונה ותשוקה לדמוקרטיה זה מה שמחזיק אותי. אני באמת מאמין שאנחנו בנקודת מפנה בעולם. זה מעניין, חבר הקונגרס ג'יימי רסקין הצטרף פעם לאחד מבנקי הטלפונים של הדמוקרטים הבסיסיים, והתחיל לדבר על האופן שבו הדמוקרטיה בעולם מתרחבת או מתכווצת. אנחנו בנקודה הזו בעולם שבו אנחנו צריכים להחליט, האם אנחנו הולכים להתכווץ או להתרחב? אני מאמין בהרחבת הדמוקרטיה. אני מאמין בכוחה העצום של הדמוקרטיה. זה מה שאנחנו צריכים לזכור כשאנחנו ממשיכים להילחם ולהמשיך להתקדם, גם באיראן וגם כאן בארה"ב.

17: מתי התחילה שוב עבודתך באקטיביזם?

גברת: אף פעם לא באמת חשבתי שאהפוך למישהו שהוא מאוד פוליטי. ואז דונלד טראמפ הפך לנשיא ואסר על כל משפחתי במהלך השבוע הראשון שלו בתפקיד. בתור ילד בן 16, מצאתי שזה די מזעזע. חשבתי, 'איך מישהו יכול במשיכת קולמוס פשוט להחליט באופן שרירותי שכולם מהבודדים האלה מדינות לא בטוחות להיכנס, לכן אנחנו חייבים לאסור אותן?' זה פגע במיוחד בגלל שאני הבת של איראנית מהגרים. אז זו הייתה נקודת המפנה שלי. אז החלטתי להתערב.

השנה האחרונה שלי בתיכון הייתה כאשר קרה הירי בפארקלנד. אני, יחד עם חבר שלי, ארגנתי מחאה בקמפוס במהלך ההסתלקות הארצית. דיברתי גם בהפגנות בעיר שלי, סטוקטון. אז התחילה האקטיביות שלי להתגבר. למדתי על המנגנונים של איך אנחנו יכולים להיות פעילים דרך ארגון מיס אמריקה. התחריתי בתוכנית העשרה המצטיינת שלהם, שהיא בעצם האחות הקטנה של מיס אמריקה. כשאתה בעל תואר עם מיס אמריקה, אתה צריך להיות בעל יוזמה של השפעה חברתית. שלי בזמנו היה מימון לאמנויות, אבל אז למדתי לראשונה, 'אה, אתה יכול לכתוב מכתב לחבר הקונגרס שלך על משהו שאתה נלהב ממנו, ונחש מה? הם מגיבים לפעמים.' אבל באמת קפצתי לאקטיביזם בקולג' כשהחלטתי להתמחות במדעי המדינה, ומצאתי את דרכי לאקטיביזם אלקטורלי במהלך הבחירות של 2020.

17: במהלך הניסיון שלך באקטיביזם - בהיותך מנהל השטח של הדמוקרטים העממיים, סמנכ"ל הדמוקרטים הצעירים - מה היה השיא הגדול ביותר? מה היה האתגר הגדול ביותר?

גברת: גולת הכותרת הגדולה ביותר היא המספר העצום של מצביעים שהצלחנו ליצור איתו קשר במטה הדמוקרטים העממיים. בשנת 2020 ביצענו 6.1 מיליון שיחות טלפון, שלחנו 3.1 מיליון הודעות טקסט ושלחנו 700,000 גלויות בדואר. השנה ביצענו כ-1.13 מיליון שיחות. שלחנו 3.5 מיליון הודעות טקסט ושלחנו בדואר 478,000 גלויות. ועד כה, דפקנו על 46,000 דלתות במחוזות הקונגרס שלנו בקליפורניה.

היכולת ליצור קשר עם כל כך הרבה מצביעים הייתה חוויה מאוד מרגשת עבורי, בתור מישהו שנלהב לצאת מההצבעה ולוודא שאנשים יהיו יותר מחוברים מבחינה אזרחית. אבל גם, יש לנו את תוכנית הנוער המדהימה הזו, שבעצם כך התחלתי עם המפקדה. בשנת 2020 התחלתי כעמית בהתנדבות. ואז המנכ"ל החליט להעסיק אותי במשרה חלקית ואחר כך במשרה מלאה, ועכשיו אני מנהל השטח. אני אישית יכול להעיד על עוצמת התכנות הצעירה של הדמוקרטים שלנו. הצלחנו להכשיר יותר מ-100 פעילים צעירים ללמוד את יסודות הארגון, בין אם זה בנקאות טלפונית, הבנת היסודות של גיוס כספים פוליטי, או ללמוד איך להיות טוב מַנהִיג.

אבל מהצד השני, אני גם סטודנט. האיזון בין השעות הרבות שהקמפיינים דורשים בנוסף ללימודי התואר היה מאתגר מאוד. אבל זה משהו שאני יותר משמח לעשות, בהתחשב במידת התשוקה שלי לשמירה על הדמוקרטיה שלנו.

17: איך אתה מגן על הבריאות הנפשית והרגשית שלך תוך איזון בין האקטיביזם לעבודה ובית הספר?

גברת: זה תהליך שאני עדיין לומד. זה מאוד מאתגר, אני לא אשקר. אתה צריך להיות בעל משמעת עצמית. אתה צריך להיות בעל כישורי ניהול זמן חזקים, שדורשים הרבה תרגול. אתה גם צריך לוודא שאתה מקדיש זמן לעצמך. הקפידו לישון קצת במקום לא לישון. ודא שאתה מוצא לפחות דבר אחד ביום, בין אם זה הולך לטיול או להתקשר לחבר, כדי לתת לעצמך את הדחיפה הנוספת הדרוש כדי לעבור אותו.

17: מה המטרות שלך לעתיד?

גברת: זה באמת משהו שאני עדיין חושב עליו. אני יודע שאני בהחלט רוצה להישאר בקצה הפוליטי של העבודה. אני רוצה להיות מעורב, אני רוצה לעזור לאנשים לוודא שהם יודעים איך להישאר מעורבים אזרחית. אבל אני גם מעוניין לעשות סוג של עבודת מדיניות שמתמקדת בזכויות אדם. אני מתעניין במיוחד בשוויון מגדרי, מבטיח שנקדם אותו לא רק כאן בארצות הברית, אלא בעולם.

17: מה המשמעות של להיות זוכה קול השינוי עבורך?

גברת: זה כבוד עצום. להיות מודגש על ידי מגזין שגדלתי לקרוא פירושו העולם. התרגשתי להיות חלק מזה כי אני זוכר את שבע עשרה מגזין שעליו גדלתי - הוא מוקדש לסטייל ולטרנדים האחרונים, אבל אני לא ממש זוכר שקראתי על צדק חברתי. אף פעם לא ראיתי את עצמי הופך להיות מאוד פוליטי, או הופך לאקטיביסט. אז לראות את השינוי ששניהם שבע עשרה ואני עברתי, להיות חסידי צדק חברתי, זה אומר הרבה. אני חושב שזה מראה שכשאתה עובד ממש קשה, העבודה שלך מקבלת תשומת לב.