9Apr

קולות של שינוי: איזבל מברידס-קלדרון נלחמת למען צדק עם מוגבלות

instagram viewer

כשאיזבל מברידס-קלדרון הפכה לנכה בגיל 11 מפגיעה בחוט השדרה, היא אמרה שהיא "ממש כועסת" על עצמה. "בכל פעם שעמדה בפני מחסום, הייתי מאשימה את הגוף שלי", היא מספרת שבע עשרה. "היה לי הרבה יכולת מופנמת. חשבתי שכדי שתהיה לי גישה מלאה להזדמנויות לשגשג, אצטרך לתקן או לרפא אותי, מה שכמובן לא היה קורה." אבל עד מהרה היא גילתה את אי השוויון והאפליה הבולטים שעמם מתמודדים אנשים עם מוגבלויות ביום יום בָּסִיס.

"הבנתי שהגוף שלי הוא לא המחסום, החברה הייתה", אומרת איזבל. "זה גרם לי לשאול, 'למה אין לנו תמיד נגישות והתאמות?'" אז היא התחילה לעבוד, מצטלבת את הסנגור שלה עם החוויות שלה כלטינית נכה.

כסטודנטית ראשונה בתיכון, איזבל חקרה את המדיניות המקומית, הלאומית והבינלאומית שנקבעה עבור אנשים עם מוגבלויות. היא למדה את עצמה על ההגנות הקיימות, או היעדרן, והפכה את חשבונות המדיה החברתית שלה למרחב לדון ביכולת, נגישות, הכלה וייצוג מוגבלות בחינוך, שירותי בריאות, תעסוקה ומדיה. היא התארגנה, מחתה, וכאשר פגעה מגיפת ה-COVID-19, טענה במועצת העיר ניו יורק למען המשיך בלימודים מרחוק, כך שאנשים עם מוגבלויות ותלמידים בסיכון גבוה שמרו על גישה שוויונית חינוך. עם השם המתאים @powerfullyisa, חשבון ה-TikTok שלה גדל מאז ל-32.5K עוקבים ו-1.3 מיליון לייקים.

כשקריירת התיכון של איזבל מגיעה לסיומה, היא שמה את כוונתה לאוניברסיטת קולומביה בסתיו ולצעדים הבאים שלה במאבק למען זכויות האזרח של כל הנכים. "אני רוצה להפוך את העולם למקום טוב יותר שבו אנשים עם מוגבלויות יכולים לשגשג", היא אומרת. הנה, איזבל, שבע עשרהקול השינוי האחרון של מפרט את המסע שלה ואת המשימה שלה להגביר את הצדק והשמחה עם מוגבלות.

17: איך ניגשת לאקטיביזם דיגיטלי והגדלת את הפלטפורמה שלך כפעיל צדק עם מוגבלות?

איזבל מברידס-קלדרון: הפצת הצעות החוק והמדיניות הללו [על זכויות נכים] הייתה ממש מסובכת. ניסיתי למצוא דרך להפוך אותם לנגישים יותר כי הבנתי שכך אני יכול לסנגר בעצמי. אבל הייתי צריך למצוא דרך לעשות את זה מעובה. אני אוהב דיבור בציבור וכל כך הרבה מהאקטיביות שלי תמיד הייתה מבוססת דיבור, בכנסים והפגנות. אז ניסיתי לקחת את הידע הזה ולהביא אותו לטיקטוק. הבנתי שלשם כולם פונים, וכמו כל ילד אחר בן 15 באותה תקופה, לשם פניתי באופן טבעי.

הבנתי שיש לי כל כך הרבה יותר כוח ב-TikTok מאשר בכל כנס. בכל פעם שדיברתי בכנס או באוניברסיטה, זה היה קהל שבחר בעצמו של אנשים שכבר ידעו או שאכפת להם מזכויות נכים. אבל ב-TikTok, הסרטונים שלי נחתו בעדכונים של אנשים אקראיים, כמו אנשים אחרים בגילי. מייד יכולתי להגיע לקהל גדול יותר מאי פעם. הבנתי שגם מעבר למגיפה, זו האופציה הכי נגישה והכי חזקה שיש לי.

"הגוף שלי לא היה המחסום, החברה הייתה."

17: מה היה האתגר הגדול ביותר מאז השקת הפלטפורמה שלך?

IMC: האתגר הגדול ביותר היה לנסות לרכז נושאים מסובכים להפליא לסרטונים באורך שניות, מבלי לפשט את הנושא. לאחרונה ניסיתי לתקן את זה על ידי יצירת סדרת איגוד חירויות האזרח האמריקאי בשם Educating for Access, שבה אני לוקח את הסרטונים שלי ויוצר סמינר מקוון ארוך, ומסביר אותם יותר לעומק.

האתגר השני שלי היה לוודא שהסרטונים שלי לא יהיו הדבר הכי מדכא בעולם. הרבה מהסרטונים שלי מכסים את הדברים הנוראים האלה שקורים בעולם כי הרבה מהחדשות והתקשורת לא מכסים את זה. אבל אני גם רוצה להראות שמחת נכים. ניסיתי להביא את זה יותר ויותר לפלטפורמה שלי ולהראות לאנשים שכן, כל זה קורה בעולמנו, אבל אנחנו גם חיים את החיים המדהימים האלה.

17: מה היה השיא הגדול ביותר?

IMC: במהלך המגיפה, סיקרתי כיצד זום הפכה את זה ליותר קל ונגיש ללכת לבית הספר. הכנתי סרטון על איך אפשרויות מרוחקות, משהו שאנשים נכים נלחמים עליו כבר שנים, מגבירות את הנגישות. היו לי אלפי תגובות שאמרו לי איך זום הפכה את חייהם להרבה יותר קלים. זה הוביל אותי לכתוב שני מאמרי מחקר בנושא זה, ואחד נמצא בתהליך פרסום עם פרופסור USC. זה גם הוביל אותי להעיד במועצת העיר ניו יורק ולדבר עם מורים לעתיד על הנושא הזה. בסופו של דבר, בניו יורק - הבית שלי אליו הלכתי לישיבות מועצת העיר, הפגנתי, חיפשתי, ודיבור עם איגודי מורים - אפשרויות מרוחקות הוחזרו ממש לפני שהן עומדות להילקח רָחוֹק. זה הראה לי שאני לא חסר אונים.

17: האם יש משהו שהיית רוצה לדעת קודם לכן על אקטיביזם דיגיטלי?

ICM: הלוואי והייתי מוכן יותר רגשית כשהתחלתי. הלוואי והייתי מוריד את כל המידע הפרטי שאפילו לא ידעתי שהיה שם כדי להבטיח את ביטחוני, והלוואי שהייתי ממהר להציב לעצמי גבולות. התחלתי את זה כשהייתי במקום ממש גרוע עם הבריאות שלי. בדיוק עברתי ניתוחים גדולים, אז לא הלכתי לבית הספר באופן אישי. היה לי המון זמן לצלם סרטון כל יום, אבל עכשיו כשאני מצליח הרבה יותר, הולך לעשות בבית הספר, ללכת לקולג' בשנה הבאה, ולעבוד, זה הרבה יותר קשה ליצור סרטונים על אותו הדבר לוח זמנים. הלוואי שהייתי מציבה את הגבול של להבין שזה בסדר לא לפרסם סרטון כל יום. כל התנועה לא תיפול אם לא אפרסם TikTok. אני לא לבד בזה.

17: מהי העצה הטובה ביותר שקיבלת?

IMC: אל תמכר פחות את העבודה שלך. הקול שלי לא פחות חזק בגלל הגיל שלי. נושא נוסף שייחודי למרחב האקטיביזם לזכויות נכים הוא שיש כל כך הרבה אנשים שאינם נכים בשיחה, ולעתים קרובות, הם אלו שמנהלים את הארגונים ו קבוצות מדיניות. אז לעתים קרובות אני לא רק האדם הצעיר ביותר בחדר, אלא גם הנכה היחיד בחדר. אנחנו צריכים יותר נכים במאבק. אנחנו צריכים להחזיר את הקולות שלנו. כך אנחנו הולכים לעשות שינוי.

17: איך אתה מגן על עצמך מפני שחיקה?

IMC: בהחלט המשפחה שלי, במיוחד אמא שלי [שומרת על מוטיבציה]. אני באמת בר מזל שהיא תמיד הייתה הסנגורית שלי, במשרדי הרופאים ומחוצה לה. תמיד היה לי מישהו שהיה איתי במאבק, כולל מנטורים נכים ואנשים אחרים במרחב זכויות הנכים שמזכירים לי שזה בסדר לקחת הפסקה. זה עשה את זה הרבה יותר קל לדעת שאני לא לבד במאבק הזה.

"הקול שלי לא פחות חזק בגלל הגיל שלי."

17: מה אתה מקווה להשיג בשלב הבא במסע האקטיביזם שלך?

IMC: יש כל כך הרבה. החשש העיקרי שלי כרגע הוא שהיו מספר מקרים של בית המשפט העליון ברציפות שמנסים לעקוף את חוק הנכים האמריקאי. אנחנו כתנועה הורדנו בהצלחה את שני [המקרים] שהיו הסכנות הגדולות ביותר ל-ADA, אבל אני חושש שהעובדה שאלו קרו בתוך מסגרת זמן כה קטנה אומרת שזה הולך להיות רציף נושא. אז המטרה הגדולה ביותר שלי לטווח ארוך היא למצוא דרך להגן על חוק הנכים האמריקאי. לא יכול להיות מקרה של בית המשפט העליון שיגיע ולוקח לנו את זכויות האזרח. אנחנו לא צריכים להילחם על חוק הנכים האמריקאי מדי שנה.

לטווח קצר, אני רוצה למצוא דרכים להמשך הנגישות שהייתה לנו במהלך המגיפה, כי כל כך הרבה תלמידים מאבדים אפשרויות מקוונות, מה שאומר לאבד דרך להפוך את החינוך לנגיש עבור אוֹתָם. להבטיח שזה יימשך, לפרסם את המאמר שלי ולראות איך זה יכול, בתקווה, להוביל לשינוי מדיניות מוחשי יותר במדינות שונות, הוא הפוקוס העיקרי שלי.

17: מה המשמעות של להיות זוכה קול השינוי עבורך?

IMC: כפעיל זכויות נכים, דיברנו על קולנו כל כך הרבה זמן. היו לנו אנשים שדיברו בשבילנו. זכיתי בכבוד כקול של שינוי מראה לי שהשלמתי את המטרה שלי להיות בעל קול משלי, שבתקווה יכול לחולל שינוי.

צילום ראש של לאה קמפאנו
לאה קמפנו

עורכת שותפה

לאה קמפאנו היא עורכת שותפה ב-Seventeen, שם היא מסקרת תרבות פופ, חדשות בידור, בריאות ופוליטיקה. בסופי השבוע, בטח תוכלו למצוא אותה צופה במרתוני וינטג' עקרות בית אמיתיות פרקים או חיפוש אחר קרואסוני השקדים הטובים ביותר של ניו יורק.

Seventeen בוחרת מוצרים שאנחנו חושבים שהכי תאהבו. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.

©Hearst Magazine Media, Inc. כל הזכויות שמורות.