8Sep
שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.
התקשיתי לחשוב על נושא "טראומה" מתאים, אבל אז החלטתי לעזוב את חדר המעונות מוקדם יותר הערב. פגשתי את חברי במסעדה בשם "שמן העוף" לארוחת ערב, שהיא מקום די פופולרי עבור שני הקולג ' סטודנטים ולא סטודנטים, אז כשראיתי קשיש מחייך ליד השולחן שלנו, לא שמתי לב לזה עוּבדָה.
בדרך כלל אנו מקבלים מראה מתוק מאנשים מבוגרים, אני מניח כי אנחנו צעירים או משהו. אני לא יודע; זקנים פשוט מחייכים אל החברים שלי ואותי כאילו אנחנו הדברים הכי מקסימים.
לפתע, הגבר המבוגר יותר התקרב לשולחן שלנו, מביט בי ישר, ושחק, "טוב, שלום לך! הנה המתוקה הקטנה שלי! "והסתובבה לעברי בשולחן. כמובן, היה לי מבט על הפנים שאמר, מה לעזאזל?! "וראיתי את זה, חבר שלי קיטון התגלגל עם זה ואמר," אוי גבר, אתה מצא אותה! "האיש בלע אותי בחיבוק מביך/חיבוק בזמן שחבריי לחצו את ידיהם על פיהם כדי לא לצחוק בְּקוֹל רָם. הוא אמר "מתוקה שלי! הנה אתה! ובכן אתה בטוח תספר את השיער שלך, מותק! "והתחל לשחק עם השיער שלי!
כל מה שיכולתי לומר היה, "... אה, כן!" השיער שלי היה בעיניים שלי, כי הוא פישל אותו אבל גם בגלל מהפוני שלי, אז הוא סילק אותו מהפנים שלי וניקק אותי בעיניים תוך כדי התהליך, אבל אפילו לא שם לב. זה גרם לצחוק נוסף. אחרי עוד 30 שניות של "מותק שלי!" האיש הלך לעבר אשתו. מיותר לציין שהשולחן התפרץ מצחוק בזמן שקברתי את פניי בידי. שמתי לב שאשתו מביטה בי וחשבתי, "אוי, היא חושבת שאנחנו צוחקים עליה אותו! "היא ניגשה לשולחן שלנו ואמרה," אני כל כך מצטערת, בעלי חשב שאתה שלנו נֶכדָה! אמרתי לו 'לא, זאת לא היא', אבל הוא לא האמין לי ".
אני חושב שריקי בובי ניסח את זה הכי טוב: "זה פשוט קרה".
