מירנדה קוסגרוב אומרת כי "iCarly" הכינה אותה לקראת המופע החדש שלה "משימה בלתי ניתנת לעצירה"

שבע שנים לאחר סיום איי קרלי, מירנדה קוסגרוב חוזרת לשורשי הטלוויזיה שלה. הפעם, היא בתפקיד שמוצא שהיא מחוברת לכאורה יותר לדמותה האיקונית, קרלי שי, מאי פעם. למרות שזה לא איי קרלי תחייה, פרק מההצגה החדשה שלה, המשימה בלתי ניתנת לעצירה, בהחלט מרגישה שאתה צופה בה בחזרה לפעולה כשהיא מדברת על מדענים בתחום ומעודדת נערות צעירות להמשיך בקריירה בתחומי STEM.

ולאלה שחושבים שזה מוזר שמירנדה השיבה לה את הטלוויזיה בסדרה הזו, זה בעצם לא מופרך כמו שחושבים. לאחר סיום איי קרלי בשנת 2012, מירנדה התחילה את לימודיה באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC), ושם החליפה שלוש פעמים את המקצוע שלה עד שמצאה את אהבתה האמיתית האחת: פסיכולוגיה. אבל שורשי ה- STEM שלה לא מתחילים שם, למעשה, תמיד הייתה לה אהבה לתחומי STEM כשהתבגרה וניסתה להבין מה היא רוצה לעשות בחייה. וכך, זה כמו רגע של מעגל מלא בשבילה כשהיא מתחילה לעורר נערות צעירות אחרות במסען להפוך לגברות ב- STEM.

לכבוד יום ה- STEM הלאומי, שבע עשרה קיבלתי את ההזדמנות לדבר על מירנדה המשימה בלתי ניתנת לעצירה

, תקוותיה לעתיד הנשים ב- STEM, והמסע שלה להבין מה היא רוצה ללמוד למרות התוכניות הראשוניות שלה למשהו אחר.

17: מה גרם לך לרצות להסתבך המשימה בלתי ניתנת לעצירה?

מירנדה קוסגרוב: כשפנו אלי לראשונה בנוגע לאירוח ההצגה הזו, התרגשתי מכיוון שכאשר הלכתי לאוניברסיטת USC למדתי בסופו של דבר בפסיכולוגיה. למעשה השתתפתי בכמה ניסויים ודברים שונים לאשראי נוסף וגם בשיעורי הפסיכולוגיה שלי. אז STEM בסופו של דבר היה חלק גדול מכמה מהניסויים האלה וזו באמת הייתה הפעם הראשונה שהבנתי יותר לגבי STEM ונקלטתי בזה. אבל זה היה כל הדרך במכללה. אז כשגיליתי את זה, פשוט חשבתי שזה רעיון ממש מגניב. זה היה משהו שידעתי שבנות צעירות יראו ושאולי הן מבינות את כל השונות הזדמנויות עבודה שנמצאות תחת STEM מכיוון שבאמת לא הייתה הופעה כזאת בשבילי קטן. זה קרה בדיוק בזמן הנכון כשלמדתי קצת יותר על זה ואז הייתי גם נרגש רק בתקווה שבנות צעירות יזכו לראות את זה ולממש את ההזדמנויות השונות להן יש.

17: מדוע היה לך חשוב להיות חלק מהמופע הזה?

MC: במשך כל כך הרבה שנים, הייתי בתוכנית טלוויזיה לילדים וברשת טלוויזיה של ילדים. אני חושב שזה ממש ריגש אותי לעשות משהו כל כך חיובי עבור בנות צעירות. כי כשהייתי קטן לא הייתה לי הופעה כזאת. כמו כן, יש לי חשק, למרות שזה לא היה זֶה ארוך, אני פשוט מרגיש שיש הרבה יותר מופעים שיש להם כל מיני אנשים והם מראים, לא רק בנות, אלא גם בנים. זה ממש נחמד להיות מסוגל להדליק את הטלוויזיה ולראות כמו מגוון כל כך שונה של אנשים ואישים. זה משהו שאני מאוד אוהב בשנת 2019. זה פשוט כמו תקופה מרגשת ולהיות חלק מזה בכל דרך שהיא מדהימה.

17: מה לגבי ההצגה הפתיעה אותך עד כה?

MC: זה ממש כיף להגיע לארח כי בכל פעם שאני נכנסת, אני לומדת על כל הנשים המגניבות האלה. על חלקם שמעתי, אבל על רובם אני שומע בפעם הראשונה וזה מטורף רק על כל הדברים השונים שהם עושים. אחד האהובים עלי היה מאחד הפרקים הראשונים, רובין סו פישר, שיצר מכונה שמייצרת גלידה תוך 90 שניות ואני אהבה גלידה אז באמת חשבתי שהקטע שלה מגניב. והעובדה שהיא בעצם אומרת בקטע שלה איך היו כל כך הרבה אנשים, 'אתה משוגע. מה אתה עושה כמו לנסות לייצר את המכונה הזו? קבל עבודה אמיתית״. אנשים לעגו לה ואמרו לה שזה לא יסתדר. ועכשיו יש לה כמה חנויות גלידה ממש מוצלחות בשם Smitten. אני ממש רוצה לנסות יום אחד. היא הייתה סופר מגניבה. יש עוד גברת בשם דיאנה טרוחיו, שזה יהיה בפרק הקרוב, ואני לא ראיתי את הקטע שלה עדיין, אבל למעשה ידעתי עליה ואני ממש מתרגש שהיא הולכת להיות על הופעה. היא מקולומביה והיא ראש תוכנית מרס רובר והיא פשוט מגניבה. אז כן, זה מדהים להיות חלק מהמופע הזה עם כל כך הרבה נשים מדהימות.

17: מדוע אתה חושב שבנות צעירות לא באמת רואות את עצמן בתחומי STEM?

MC: ובכן, אפילו בשבילי, כשאני צופה בתוכנית הזו, חשבתי, 'וואו, יש כל כך הרבה דברים שניסיתי להמשיך אליהם שאפילו לא ידעתי עליהם'. בתקווה, לצעירים אנשים שרואים את ההצגה הזו, ברגע שהם מתחילים במכללה או נכנסים לתיכון, כבר יהיו להם הרעיונות האלה בראש והם יוכלו לחקור אותם יותר. כשהייתי קטן מאוד רציתי להיות וטרינר. זה היה כמו החלום הגדול שלי ואני רק מבין שזה נופל תחת מטריית STEM. פשוט מטורף כמה דברים אפשר לעשות עם זה ואני חושב שאנשים פשוט לא יודעים. הייתי אחד מאותם אנשים. לא ממש הבנתי כמה הזדמנויות שונות נופלות תחת STEM. אני חושב שכדי שאנשים יבינו את זה, זה יפתח הרבה דלתות לצעירים. ואני לא ממש בטוח למה לא מבינים. אני נכנס לאינסטגרם כל הזמן ואני מניח שאתה פשוט לא רואה בזה כל כך הרבה. רק העובדה שההצגה הזו קיימת, אני מקווה שזה הצעד בכיוון הנכון.

17: כיצד עורר ההצגה עורר בך השראה אישית?

MC: זה מצחיק כי אחת ההופעות שיש להן הקטע הזה שבו זה כאילו אתה יכול לעשות ניסויים משלך בבית. אחרי שאעשה את חלקיי המארחים הקטנים בתוכנית, אכנס מאוחר יותר ואעשה את הקול עבור אלה וזה היה ממש כיף לעשות את זה. לא באמת עשיתי ניסויים רבים כל כך כשהייתי צעיר יותר בבית הספר עם חינוך ביתי ופשוט היה כיף ללמוד כמו ללמוד על הדברים השונים שאתה יכול לעשות. אחד מהם היה אפילו ניסוי פשוט שבו גורמים לביצה לרדת מבקבוק מים ומעולם לא עשיתי זאת. אני מכיר הרבה ניסויים קלים עכשיו, שמעולם לא ידעתי עליהם קודם.

17: האם נערות צעירות הגיעו אליך מאז שההופעה החלה לשדר על האופן שבו הן קיבלו השראה להיות ב- STEM?

MC: IF/THEN היא יוזמה זו עם פילנתרופיות של Lyda Hill והם חלק גדול מהתוכנית וכל העניין שלהם הוא שהם מנסים להראות נערות צעירות באמצעות מדיה [כל הדברים שהם יכולים להיות]. הם רוצים להכניס דמויות שונות לתוכניות טלוויזיה ולהוציא שיש תחומים שונים ב- STEM, בדיוק כמו הנשים האלה שאנחנו מציגים לראווה שיש להן שונות עבודות והראו לאנשים, 'היי, אתה יכול להיות כזה'. כי הם רק מנסים לוודא שבנות רואות את עצמן בטלוויזיה ושיש גרסה של כולם בחוץ שם. מכיוון שזה חלק ממש גדול ממה שהם עושים, הלכתי ועשיתי לעשות קצת שאלות ותשובות איתם ועם התוכנית ואז הגיעו חבורה של אנשים ובאמת צפו בפרקים הזוגיים הראשונים. היו שם חבורה של ילדות קטנות וזה היה ממש מגניב כי זו באמת הייתה הפעם הראשונה שלי שמישהו ראה את ההצגה ומדבר עם מישהו על זה. וכמה נערות צעירות, אני חושב שהן היו בערך 13 או 14, עלו אחר כך ואמרו כמה כמו בבית הספר, כשהן מספרות לאנשים שהם רוצה להמשיך בקריירות STEM, שאנשים תמיד אוהבים 'אוי, למה שלא תעשה משהו אחר?' או כאילו האנשים האלה לא ממש הבינו מה זה. הם אמרו איך הם מתרגשים כי הם רצו שחבריהם בבית הספר יראו את ההצגה הזו והם קיוו שאנשים נוספים יבינו מה הם בעצם מנסים לעשות. אני חושב שהרבה אנשים פשוט שומעים את המילה STEM והם חושבים 'הו, מדעים, מתמטיקה וזה' והם לא באמת מתעסקים בזה. הם קצת מפחדים. הם אמרו איך הם ממש התרגשו מכך שההצגה הזו יוצאת וחשבתי שכן כובע ממש מתוק אולי זה יכול להביא קצת יותר מודעות ואז אנשים יבינו כמה זה מגניב באמת הוא.

17: כיצד עבר המעבר ממשחק לאירוח?

MC: זה די מצחיק כי כשהייתי בתוכנית איי קרלי, התחזנו למארחים בעצם, אז זה די מצחיק שאני מארח משהו. זה גם קצת טיפשי וכזה מטומטם. למרות שאני הרבה יותר מבוגר עכשיו, כיף לי לעשות את כל הקטעים השונים והכי קלילים בתוכנית. אני בהחלט נהנה מזה ואני לא מרגיש שזה היה יותר מדי מתיחה, למרות שזה באמת הפעם הראשונה שאני מארחת.

17: בהתחלה תכננת להתמחות בקולנוע, אבל אז עברת לפסיכולוגיה. מה גרם לך לעבור וכיצד זה עיצב את חווית הקולג 'שלך?

MC: כן, אני יכול להתייחס לאנשים שמנסים להבין מה הם רוצים לעשות, כי אני כן החלפתי את המקצוע שלי שלוש פעמים. כשהתחלתי לראשונה ב- USC, הייתי הולך לתוכנית התיאטרון ופשוט הלכתי לאוריינטציה וחשבתי 'אני לא יכול לעשות את זה'. זה קצת מצחיק, אבל אני ממש לא טוב על הבמה. אני אוהב לשחק, אבל אני מתעצבן כשזה מגיע להיות על הבמה, כמו להיות בהצגה או משהו. זו הייתה בעיקר תוכנית התאטרון, וזה לא הגיוני מדוע הגשתי בקשה לכך. בסופו של דבר שיניתי את זה ואז עשיתי סרט ואני דווקא מאוד אהבתי לעשות קולנוע, אבל לא ממש רציתי לביים או לכתוב, אני פשוט אוהב סרטים, אז הייתי כמו, 'אני לא יודע, מה אני עושה כאן.' אז בסופו של דבר עברתי לפסיכולוגיה ובאמת מצאתי משהו שממש מעניין אותי. אני אוהב את כל השיעורים. זה באמת עושה הבדל כזה כשאתה באמת נהנה מהמגמה שלך. כשאתה באמת מוצא משהו שאתה באמת אוהב, זה גרם לך לעשות את העבודה הרבה יותר קלה. הייתי צריך לעשות את זה מההתחלה, אבל אני מניח שהכל הוא חווית למידה ואני שמח שהגעתי לשם.

17: האם היה מישהו במיוחד שנתן לך השראה כשניסית להבין מה אתה רוצה ללמוד?

MC: בהחלט היו לי מורים שונים בשיעורים השונים שלי שהיו מעניינים במיוחד או שגרמו לי להתרגש מזה. אבל זה היה קצת מצחיק, זה היה כאילו הלכתי לשיעור הפסיכולוגיה הראשון לפני שהצהרתי על זה התואר שלי, והתחשק לי לחשוב על זה ופשוט נכנסתי וכל מה שהם אומרים רק התעניין לִי. זה לא היה ממש ככה עם שאר השיעורים שלמדתי וזה פשוט לחץ עלי ונהניתי מאוד. אהבתי לספר לאנשים את הדברים השונים שלמדתי אחר כך בשיעורים. אני חושב שפשוט היה לי מזל והבנתי שזה הדבר הנכון בשבילי.

17: האם יש לך עצה למי שיכול להסס מעט להיכנס ל- STEM?

MC: למרות שאני לא בתחום ה- STEM, אני עדיין מרגיש שחוויתי הרבה דברים שאנשים בו חווים ומה גורם להם לפחד לצלול לתוכו. כמו כשדיברתי על איך אני לא ממש בטוח במה להתמחות וזה מרגיש כמו החלטה כל כך גדולה במה אתה בוחר. זה מרגיש שזה הולך להיות הדבר שעושה את כל החיים שלך וזה לא ממש נכון. אתה יכול לבחור מגמה ועדיין אתה יכול לעשות דברים אחרים בחייך ואפילו עכשיו, כשאני צופה בתוכנית ואני רואה את זה. כמו שיש גברת שהיא אדריכלית בתערוכה ויש לה בניין קטן ואפשר ללמוד לבנות שם דברים, אז יש לה לבנות צעירות שבאות ובנות דברים. כשהסתכלתי על זה כאילו, 'אני רוצה לנסות את זה'. אני באמת רוצה ללכת לנסות למרות שאני כנראה לא אהיה אדריכל. אני חושב שזה יהיה ממש כיף ללמוד לבנות משהו. אז אני פשוט מרגיש שהחיים עוסקים בללמוד דברים חדשים ואל תפחד לנסות מה שהלב שלך מוביל אותך וכל מה שאתה מרגיש שמעניין אותך ויהיה כיף. אל תפחד לנסות זאת.

17: איך זה עובד עם ג'יינה דייויס, שהיא מפיקה בכירה, ועשתה צעדים גדולים לנשים בתקשורת?

MC: כן, למעשה יצא לי לפגוש אותה במהלך השאלות והתשובות הקטנות שסיפרתי לך עליה שהגעתי אליה כשהקרינו את שני הפרקים הראשונים של התוכנית לפני כמה שבועות. ג'נה דייויס כל כך נחמדה ואני אוהב את כל מה שהיא עושה. אני חושב שזה מדהים וזה היה ממש מגניב לשמוע אותה מדברת באותו היום על כל העבודה שהיא סיימה וכל העבודה שהיא ממשיכה לעשות רק כדי לעזור לבנות צעירות ונראה שהיא פשוט כזאת מוּקדָשׁ. כאילו, היא באמת רוצה לעשות את ההבדל ויש לה. אני ממש נרגש להגיע להיות איתה בחברה. זה די מדהים.

17: מהו הטייק -אוויי האולטימטיבי שאתה רוצה שלבנות יהיו כשהן צופות המשימה בלתי ניתנת לעצירה?

MC: ובכן, גם אם אדם אחד או שניים יראו את ההצגה הזו והיא תשנה משהו, משהו בחייהם שגורם להם להבין כמו מה שהם יכולים להשיג, זה יהיה החלום הכי גדול שלי להצגה או לתקווה. אחד הקטעים האהובים עלי הוא בסוף ההופעה, שבה לפעמים הם יראו את האנשים שהיו בפרק והם עברו על כל אדם והם שואלים אותו כמו הניסיונות והקשיים השונים שעמם התמודדו בעת שניסו להגיע לשלו חלומות. וזה באמת נראה כאילו כל אדם שהיה בו, כמה שהם מצליחים עכשיו, כמה אנשים אמר להם שהם לא יצליחו או שזה לא רעיון טוב החלום שהם מנסים להגשים. אפילו בשבילי, למרות שאני לא ב- STEM, זה דומה למשחק. אתה עורך כל כך הרבה אודישנים ואתה לא מקבל את החלק וזה כמו שהרבה פעמים קל לרדת על עצמך כי אתה לא שומע כל כך הרבה. אז באמת התייחסתי לזה ואני מקווה שאנשים אחרים, נערות צעירות כשהן רואות את זה, אני מקווה שהם יבינו כאילו שזה לא משנה אם אנשים לא מאמינים בך, תאמין בעצמך כי זה בהחלט יכול לקרות. אז, כן, זו כנראה תהיה התקווה העיקרית שלי לזה. אל תקשיב לאנשים שאומרים לא, רק תגיד לעצמך כן.