7Sep
שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.
לכן, אני חושב שרבים מהבלוגים שלי לא יהיו אלא פרשיות מוצקות ואקראיות מוחלטת. אז תן לכיף להתחיל!
מכללה היא חוויה כל כך מדהימה! אוניברסיטת אריזונה היא קמפוס כל כך מסביר פנים, ואני שמח מאוד שהחלטתי להגיע לכאן-למרות שהחלטתי כתלמידה השנייה בתיכון שאני רוצה לבוא לכאן. אתה באמת לומד מי אתה בקולג ', מה האמונות שלך ומה אתה באמת נהנה לעשות.
לפני הגעתי לארה"ב, הייתי סטודנט כבוד, קפטן מעודדות ורסיטי, סגן נשיא אגודת הכבוד הלאומית, אינטראקציה של רוטרי מזכירת המועדון, מנהלת ספרייה במשרה מלאה במועדון הבנים והבנות, האהובה על סבא שלי, הצביעה על "מיס מוהאבה" (רוב בית הספר הרוחני), 10% מהכיתה הבוגרת שלי, ספורטאי החודש, פורום הלאומי למנהיגות נוער של בוגרי רפואה, ו"אזרח השנה לנוער " מוּעֲמָד. נהניתי מאוד להיות עסוק, כפי שאתה יכול להבחין.
אבל עכשיו אני בסך הכל סטודנטית שבורה, במרחק של 400 קילומטרים מהמשפחה שלי, עדיין המועדפת על סבא שלי, החרוצה, מאק קלה. נלהבת, חברה מסורה, טרום מד, מחוברת לירך עם המחשב הנייד שלי, מפונקת על ידי חבילות טיפול ממשפחתי, שואפת מעודדת, אוהבת סקייפ, מתנדבת, ילדה לחוצה לגמרי, שעושה כל שביכולתה להפוך לאדם שהייתי תמיד שאף להיות.
אני גר כרגע בקמפוס ואני ממש אוהב את זה. השותפה שלי לחדר היא החברה הכי טובה שלי מהתיכון, ג'נה. אני יודע שאני יודע "אף פעם לא חדר עם החבר הכי טוב שלך." שמעתי את זה הרבה פעמים. למעשה, לג'נה ולי יש ויכוחים אבל בסך הכל זה לא רע בכלל. המפתח לגרום לזה לעבוד הוא לוודא שיש לך מעגל חברים קצת שונה.
הייתה לי ההזדמנות לחזור הביתה ולראות את המשפחה שלי ואת החבר שלי לאחרונה. אני ומשפחתי הלכנו למשחק הכדורגל בתיכון שלי, ולראשונה העונה יצא לי לראות את הבן שלי (אני קורא לו מפלצת) משחק. לצערנו הפסדנו, אבל עדיין היה לי כיף. למחרת בבוקר יצא לי לצפות באחותי הקטנה (שאני קוראת לה טיסטר) משחקת כדורעף.
ובכן, אני כנראה צריך ללכת לעשות שיעורי בית. :/
להתגבר על כוח הכבידה ולהמשיך לחייך,
שַׁחַר
