2Sep
שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.
היי, קוראים! מקווה שהכל הלך טוב לכם. הדברים היו די מגושמים בשבילי. למרבה המזל, עוד לא פספסתי יום של כניסה לחדר הכושר. יש דבר אחד שקורה בכל פעם שאני מתאמן. בערך באמצע הדרך, כעשר דקות בערך אחרי שאני מזיע ומתחיל להרגיש את הכוויה, קול בחלק האחורי של המוח מתחיל לנסות להוציא אותי מהגמר. זה אומר דברים כמו, "אתה עייף. זה לא משנה אם אתה לא מסיים את 15 הדקות האחרונות, "או" אתה לא יכול לסיים. "אני יודע שכולנו חווינו את זה בתקופה כזו או אחרת. אבל, מצאתי כמה אסטרטגיות כדי להמשיך ולסיים את האימון שלי.
1. אני מפסיק להסתכל על השעון. בזמן שהתאמנתי בכושר 24 שעות, שמתי לב שהרבה אנשים השתמשו במגבות שלהם כדי לכסות את הטיימרים בכל אחת ממכשירי האימון. אז, ניסיתי. שמתי לב שכאשר אני לא מתמקד בשעון נראה שהזמן עובר הרבה יותר מהר.
2. אני הולך לאיבוד במוחי שלי. (בערך כמו שאתה עושה כשאתה עומד להירדם!) אתחיל להאזין למילים של שיר ולנסות לפרש אותן בדרכים שונות, לקשר את השירים לחיי, או לחיי חברי. בסופו של דבר, מסלול החשיבה שלי יעזור לי להעביר את הזמן.
3. כשאני לא יכול להתאפק להסתכל על השעון, אני מוודא שאני עושה ספירה לאחור ולא "ספירה לאחור". במקום זאת כשראיתי שסיימתי 10, 15, 20 דקות, אני משנה את ההגדרה כך שיראה כמה זמן יש לי שמאלה. איכשהו, זה גורם לי להיראות כאילו אני מתאמן לפרק זמן קטן יותר.
4. אני חושב על כמה אני ארגיש כשיגמור. (גם האנדורפינים שהגוף משחרר לא כואבים.) לא משנה באיזה מצב רוח אני מגיע כשאני מגיע לחדר הכושר, אני תמיד עוזב את עצמי מרגיש גאה בעצמי על עבודה טובה, ובמצב רוח טוב יותר. שמתי לב שאימון עוזר לי להקל על מתח ומתח, אז אני זוכר זאת כשאני מתחשק להפסיק.
יש לכם עצות? אשמח לשמוע אותם!