2Sep

ראיון "בלה ת'ורן והנסיך פוקס" התקשר רק "

instagram viewer

שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.

לאחר שפגש את בלה ת'ורן בפעם השנייה במסיבה, הנסיך פוקס (שם אמיתי: סם לאסנר) החליף מספרים עם מפורסם באהבה השחקנית בתקווה שהם עשויים לשתף פעולה בהמשך הדרך. (הוא הוציא בעבר שיר בשם "שביר" ובו השחקנית-זמרת מקבעת היילי סטיינפלד.) התוצאה היא "התקשר פשוט", המנון פרידה ממכר לכל מי שאי פעם רצה נואשות שאקס יופיע שוב על שלו אייפון. מוקדם יותר היום, בלה וסם עצרו ליד מפקדת Cosmopolitan.com לדבר על השיר, האהבה והתהילה. וכן, הנושא של סקוט דיסיק עלה.

מי או מה הייתה ההשראה לשיר, מבחינה לירית?

סם: כתבתי את זה עם חבר שלי טוני פרארי. רק הזכרנו את האקסים שלנו - מי אהבנו, מי אהב את החברים שלנו ומי היינו רוצים שיקראו לנו. בחרנו שורות מהשיחה שלנו והפכנו אותן למילים, ועיצבנו את השיר סביב זה.

צפה באינסטגרם

אני לא אוהב את החברים שלוקחים את הטלפון בשיר. [אחת המילים היא, "ספר לכל החברים שלי כמה אתה מבאס / והם מסתירים את הטלפון שלי כי הם יודעים שאני אאסוף."] אנשים צריכים לעשות את הטעויות שלהם.

בלה: אה, לא. החברים האלה מוזרים. שלא תעז להוציא את הטלפון שלי מהיד שלי, מספר אחד, זה כל כך לא מכבד. מספר שתיים, למה אתה מנסה להיות כזה בעסק שלי? לא נתתי לך את קוד הסיסמה. מספר שלוש, זה בדיוק כמו שאתה כל כך תוסס כרגע. לקחת את הטלפון שלי? אני מבין אם אתה לא אוהב מישהו בשבילי אבל ממש ראיתי אנשים עושים את זה לחברים אחרים - קח את הטלפון, חסום את המספר של הבחור, אל תספר אפילו לילדה. ואני בדיוק כמו, זה כל כך לא הומו שלך.

מה תהיה העצה שלך לאדם שמרגיש את המילים האלה?

בלה: פשוט תבכה את זה. תשיר את זה החוצה. כשעשינו את השיר הזה, הייתי באמצע פרידה [מטיילר פוסי], אז הרגשתי צורך שהשיר הזה ייצא כי זה כאב לי לשיר אותו. הייתי ממש עצוב הרבה זמן אבל התגברתי על זה עכשיו. לפעמים אני עדיין מוצאת את עצמי עצובה פה ושם. אני נערת זוגיות, אני אוהבת מערכות יחסים, אז אני פשוט מתגעגעת להיות באחת ולצמרר. ולא היכרויות.

צפה באינסטגרם

מה זה שהופך אותך לאדם מערכת יחסים? גם אני איש יחסים - אני פשוט אוהב לראות טלוויזיה.

בלה: זה כל כך נכון. אני לא רוצה שום סיבוכים, אני לא רוצה לארח אותך חבורה שלמה - אנחנו עושים את זה למחייתך. אם אתה בא, זה כמו, בואו רק נראה משהו, בואו נזמין אוכל. האם אנחנו יכולים פשוט להירגע ולא לצלם אותו? ושלא כולם דנים על מה אנחנו מדברים? ואני רוצה ללכת לישון בלילה ולהסתכל בטלפון שלי ולראות שאמרת לילה טוב. או בוקר טוב.

סם: ברור שהיו לי חברות ויצאתי ויצאתי ממערכות יחסים, אבל למדתי שכאילו אילץתי את זה, כי אהבתי אורח חיים מסוים, זה נגמר לי יותר גרוע. אז אני פשוט מנסה ללכת עם הזרם.

שניכם לא אנשי המפלגה? האם זה סותר את היותו בן אדם/בן זוג?

בלה: אני לזרוק הרבה מסיבות.

סם: אני מניח שאני רואה מסיבות בית באופן שונה. כי יש לך אפשרות לצנן. אתה יכול לשבת על ספה ועדיין להיות חברתי.

בלה: כן, מסיבה במועדון שונה מאוד מאשר כשאני עורכת מסיבה בבית שלי. המפלגה שלי זעם. אנשים משתוללים כשהם מגיעים לבית שלי.

צפה באינסטגרם

מהו שיר שאתה חושב שכולם צריכים לדעת עליו כרגע?

בלה: סמים, "מאת אדם ג'נסן. זה שיר מעולה.

סם: הייתי אומר או "חברים הכי טובים, "מאת נכד או"אפרסק"מאת הבחור הזה ג'יימס שמאיית את שמו בסאונדקלאוד עם, כמו, ארבע As וחמישה Ss [הערת העורך: זה כתוב Jamesssss]. הוא באמת לא מוציא הרבה מוזיקה אבל זה כל כך יפה. זה רק מסלול עם גיטרה, סינתיסייזר ותופים.

למה אמנים עושים כתיב מוזר כזה? זה כזה רע למוזיקה שלהם.

בלה: כן, זה רע, אבל חשבתי [להוציא] הרבה מהמוזיקה שלי תחת Averee. זה שמי האמצעי. זה יהיה כתיב A-V-E-R-E-E אם כי אז זה היה מאוית אחרת. מה שמבחינה טכנית אמור להוות רע למותג שלי [כי] אנשים, כשהם מכירים את שמי, הם יסתכלו על משהו - בין אם הם אוהבים אותו ובין אם לא. וכשאתה משנה את שמך, אתה נפרד מכל אותם מעריצים.

את יוצאת כרגע?

בלה: [לסאם] את יוצאת?

סם: לך קדימה.

בלה: בעצם, אנחנו יוצאים.

סם: אנחנו לא יוצאים.

בלה: שנינו נמצאים במקומות טובים כרגע.

בשלב זה מישהו מהפמליה של בלה וסם מצטרף, בצחוק: "אני משדר זאת בשידור חי ל- F כרגע."

מי זה F? זאת החברה שלך?

סם: כן, זאת החברה שלי.

למה לא אמרת את זה סתם?

בלה: הרבה אנשים אוהבים להשאיר את הדברים האלה תחת כיסוי.

סם: כן, אני שומר את זה מתחת לעטיפה. היא ממש ירודה.

בלה: זה נהיה הרבה כאשר אנשים מתחילים לשאול שאלות ולדעת הכל על מערכות היחסים שלך ולתפוס אותך ולהביא אותך לפפראצי.

צפה באינסטגרם

איך היה להישאב לתוך מכונת הרכילות של קרדשיאן כשהיית צולם עם סקוט דיסיק?

בלה: בכנות, אני ממילא מכונת הרכילות שלי. אני פשוט יוצא מהבית ו - תראה מה אני לובש. אני לא יכול לחכות לראות את המאמר בנושא דואר יומי על הטייץ המזוין הזה. לא חשבתי - אני עדיין לא חושב - [הרכילות הייתה] עד כדי כך גרועה. אני מצנן. הבנות האלה מגניבות. לנו אישית אין בעיות אחד עם השני, אף אחד לא אמר לי כלום. אז למיטב ידיעתי זה די מצמרר. העיתונות היא - אתה יודע, דבר אחד, לצערי, הוא שאנשים אוהבים לדבר שטויות. אנשים אוהבים לשקר. ואנשים אוהבים להמציא סיפורים אבסורדיים לגמרי. רוב הסיפורים שאתה פשוט אוהב, "האם אתה חושב שאנשים חושבים שזה אמיתי?" אבל אנשים כן. הם כן חושבים שזה אמיתי. הם רוצים להאמין לכל שליליות. אנשים לא רוצים להיות כמו "תראו את בלה כס וסקוט דיסיק מחזיקים ידיים וחמודים! הם נראים שמחים." לא.

סם: הם רוצים לראות את גילך בכותרת: "בלה ת'ורן, בת 19" -

צפה באינסטגרם

האם אתה קורא את דואר יומי או צהובונים לעתים קרובות?

בלה: אני לא יוצא מגדריי לקרוא אותם. הרבה אנשים שולחים לי אותם ואני לא יודע למה אנשים שולחים לי את המאמרים האלה על עצמי כי זה, אתם, אני יכול לבדוק את זה. אני לא מחפש את זה מסיבה. אז למה אתה שולח לי אותו? אבל כן, אני קורא חלק מזה.

סאם, היית רוצה להיות מפורסם?

סם: אני מתכוון, כן, בשביל העבודה שלי, בטוח. אני חושב שזו המטרה של כל מי שרוצה שהעבודה שלו תישמע על ידי ההמונים. ברור שאני יודע שזה מגיע עם הרבה. סיפרתי זאת לבלה אתמול בלילה, זה לא ברור שהבהירות שיש לה עם כל זה. אני מרגיש שאני חרד מההחלטה מה לאכול לארוחת צהריים והיא מתמודדת עם דברים כמו היכן עליה לאכול ארוחת צהריים בגלל האנשים שעוקבים אחריה. הבהירות שלה עם כל זה ואל תתנו לזה להלחיץ ​​אותה ממש מעוררת השראה. אם הייתי יכול להתמודד עם זה ככה, כן, בהחלט הייתי אוהב את זה. אבל אני בחור חרד.

צפה באינסטגרם

בלה, את לא אדם חרדתי?

בלה: לא, יש לי חרדה. זה פשוט עובד אחרת. אני כל כך רגיל שאנשים תוקפים אותי, פיזית, במקומות ציבוריים - כבר שלפו לי את הרחבות שלי. היה לי חרא מטורף. זה לא נהדר כשמישהו תופס את הפנים שלך וממש כופה את השפתיים שלך. זה לא תמיד נהדר כשיש לך אנשים אקראיים שעושים לך את זה. אז זה נהיה קשה במובן הזה, זה אף פעם לא באמת כל כך כיף. כל השאר הוא... אני מקבל ממש התכווצויות בחזה. בועות איומות ונוראות בחזה שלי. זו רק חרדה, וזה ננעל בחזה שלי ממש גרוע, ואני לא שם לב לזה במקום שאני ", אני ממש חרד כרגע, אני צריך לקחת דקה". פתאום אני כאילו, [תחושה] "אלוהים אדירים." אני קובר את זה כל כך עמוק עד שזה לא יראה. אבל זה כואב.

עקוב אחר שבע עשרה הלאה אינסטגרם!

מ:ארה"ב קוסמופוליטית