2Sep
שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.
גרג דגווייר
קרה לך משהו מביך במערך ננסי דרו?
כן! היינו צריכים לצלם בתיכון עוד בזמן ההרצאה וכל הבנות לבשו חצאיות מיני ונעלי עקב, כפתורי הבטן שלהן מנוקבות, והייתי בארון הבגדים של "ננסי דרו". הן שמלות וחליפות וחמודות ממש חמודות, אבל לא נורמליות בתיכון. אז, כולם היו כמו: "מי זאת הבחורה הזאת ולמה היא לובשת את זה?" ילדה אחת צחקה והצביעה עלי. הסתובבתי להסתכל ולראות מי הם אבל לא הבנתי שאני עומד להיכנס לקרוואן שלי, אז חבטתי בראשי ממש מולם! זה גרם להם לצחוק עוד יותר. זמנים טובים!
האם היה קשה לצלם את החלקים הרומנטיים בסרט?
זה היה קצת בהתחלה, אבל אחר כך התיידדתי עם מקס [תיירות]. יש סצנה אחת שבה פצצה מתפוצצת ואני מתפוצצת ואני על הקרקע, לא זזה, והוא בא ונשען עלי ממש קרוב ונאלצנו להסתכל אחד על השני ולקחת רגע. זה היה די מביך - שנינו פשוט התאמצנו כל כך לא לצחוק. זה היה ממש מצחיק.
מהי התעלומה הכי מוזרה שאי פעם חווית?
לפני כמה שנים הייתי בחווה של דודתי [ג'וליה רוברטס!] בניו מקסיקו ואמי צילמה אותי עם הסוסים. אחרי שפיתחנו אותם, ראינו שיש אור מוזר בכל תמונה, דבר מסוג זה. עדיין יש לי את התמונות - הן ממש מצמררות ומוזרות. תמיד תהיתי אם זו רוח רפאים.
האם אתה חושב שהחיים יהיו טובים יותר או גרועים יותר ללא מסתורין?
רע יותר. אם לא הייתה תעלומה, לאנשים לא היה מה להרהר. אם כבר היית יודע הכל, לא היה לך על מה לחשוב והחיים היו פשוט משעממים.
האם יש משהו שבאמת מחמיא לך?
אם אני אפילו מריח ירקות מבושלים, אני ממש מרגיש בחילה בבטן. וואו, כל כך גס! אני אכלנית ממש בררנית. אני לא אוהב ירקות ואת רוב הפירות. אני אוהב רק אוכל בלי צבע, כמו תפוחי אדמה, לחם ופסטה.
פנה לדף 60 בגיליון יוני/יולי 2007 שלנו לראיון נוסף עם אמה רוברטס!
