2Sep
שבע עשרה בוחרת מוצרים שאנו חושבים שתאהב ביותר. אנו עשויים להרוויח עמלה מהקישורים בדף זה.
מיהרתי הביתה וניסיתי לאסוף את כל הדברים שלי בזמן, אבל ברור שזה לא הצליח כי איחרתי. אז כשאני סוף סוף מגיעה לשם היא כבר בצינור החם וסופגת את כל הטוב המהביל. אני קופץ ומנסה לעשות את אותו הדבר אבל אני כל הזמן שומע את השיחה של שתי הבנות האלה (הן צפו בנהר העצל).
בכל אופן, הילדה בביקיני הוורוד הלוהט מספרת שהיא הלכה למסיבת פריטים בלילה ההוא ו... בואו נגיד שהיא עשתה קצת יותר מדי מתחת לשתייה בגיל. היא המשיכה וסיפרה שכשהתכוננה לצאת עם חבריה, היא נפלה במדרגות ושברה את אצבעה. מכיוון שניסיתי נורא לשמור את הצחוק שלי בפנים, פשוט לא יכולתי. פרצתי מצחוק ולא יכולתי להפסיק. חשבתי בראש "זה מה שהיא מקבלת על שתייה כשהיא לא הייתה צריכה".
חברתה בביקיני הצבעוני הסתובבה והתחילה לבהות בי ונתנה לי את הפרצוף הכי מרושע שראיתי בחיי במשך כל 18 השנים שלי על הפלנטה הזו. שניהם כעסו ויצאו. כל מה שאני אומר הוא... אם אתה לא רוצה שאף אחד יהיה בעסק שלך, אז אסור לך לשדר אותו במקום ציבורי. שיירה ציבורית = מקום ציבורי, שיירה פרטית = מקום פרטי! האם טעיתי ששמעתי את שיחתה?
