2Sep
אפילו בתקופות המאתגרות ביותר בהיסטוריה, חשוב להדגיש את אלה שממשיכים ללכת אחר חלומותיהם ולהתקדם כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר. בגלל זה, הבחודש, שבע עשרה מכבד צעיר אחד כ קול של שינוי, מישהו שעושה את ההבדל בקהילה שלו ובעולם בכלל.
אשלין אז מוכיח כי לאקטיביזם אין מגבלת גיל. בגיל 13, היא כבר עשתה לעצמה שם ב עצור את תנועת השנאה האסייתית, ארגון עצרות ונאום באירועים. מגורים בחצי האי בקליפורניה פירושם שאשלין מוקפת ברבים פשעי שנאה באסיה שהטרידו את המדינה שלנו בשנה האחרונה. לפי דו"ח של Stop AAPI Hate3,795 אירועי שנאה מבוססי אסיה דווחו למרכזם בין מרץ 2020 לפברואר 2021. מתוכם 44.56% התרחשו בקליפורניה. אשלין צפתה בעוד יותר ויותר זקנים אסייתים מותקפים ברחובות מדינת מולדתה, אך כך היה מותו של ויכר רטאנאפקדי זו הייתה נקודת המפנה עבורה, אומרת אמה של אשלין, אנג'לה וו. ויכר, מהגר בן 84 מתאילנד נדחף באלימות לרצפה בזמן שהלך באנזה ויסטה, קליפורניה. הוא חווה דימום מוחי מהתקיפה ומת כתוצאה מהתקיפה. ויכר התברר כידיד של אביו של חבר, ואנג'לה ואשלין היו בקשר עם משפחתו מאז הפיגוע.
העצב והכעס על אותו אירוע הם שהובילו את אשלין לארגן עצרת ב -27 בפברואר. אשלין מעריכה כי למעלה מ -300 איש התאספו בפארק סן מטאו סנטרל בסן מטאו, קליפורניה, שם דיברה אשלין בפומבי, דבר שלא בא לה בקלות. "פעם הייתי ביישנית במיוחד ואולי לפעמים אני עדיין", אמרה. "אבל המצב הזה גרם לי לעלייה באנרגיה. ראיתי מה קורה וידעתי שאני חייב להגיד על זה משהו. לא יכולתי יותר לשתוק ".
עצרת סן מטאו הייתה רק ההתחלה. מאז, אשלין דיברה בעצרות בסן חוזה וברקלי הן על חשיבות העלאת המודעות והעמדה למען קהילת ה- AAPI. יש לה גם התחיל בעצומה- שזכתה ליותר מ -300 חתימות עד כה - כדי לכלול את ההיסטוריה האמריקאית האסייתית בתוכנית הלימודים של בתי הספר, תחילה באזור מפרץ סן פרנסיסקו, ולאחר מכן, בסופו של דבר, בבתי ספר ברחבי הארץ.
וכל זה אפילו לא מזכיר את הצלחתה של אשלין כמעצבת אופנה. היא כבר הציגה בשבוע האופנה בניו יורק פעמיים וכיום היא עובדת על קו קולקציה וסחורה חדש שיצטלבו את אהבתה לעיצוב ואקטיביזם. בגלל כל זה ועוד שאשלין זוכה לכבוד כאחת מהן שבע עשרהקולות השינוי.
17: איך הגעת בתחילה לעיצוב?
אשלין אז: כשהייתי בגיל הגן, למדתי בבית ספר מונטסורי שבו למדנו לתפור דברים קטנים כמו קישוטים ופוחלצים. מאוחר יותר, כשהייתי בן שש, רציתי להתחיל לתפור שוב אז אמא שלי רשמה אותי לשיעור תפירה ואני ממש אהבתי את זה. התחלתי להכין בגדים לבד בבית וכבר הייתי בשלושה שבועות אופנה.
17: איך הגעת לשבוע האופנה בניו יורק?
כפי ש: שבוע האופנה הראשון שלי היה בטקסס עם מגזין KidFash. ואז, השניים האחרונים היו בניו יורק כשהייתי בן 9 ו -12. זה היה ממש מדהים. הצלחתי לראות שם את אחד המעצבים האהובים עלי, קנטארו קמיאמה, הזוכה בעונה האחרונה של פרויקט מסלול. צפיתי בתוכנית שלו וזה היה מדהים.
ארון נבאדר
17: כיצד השתנה סגנון העיצוב שלך במהלך השנים?
כפי ש: כשהייתי ממש צעיר היה לי יותר סגנון צבעוני. עכשיו, אני אוהב מראה אוונגרדי יותר, דברים מבנים בשחור-לבן.
17: מה המטרה שלך בכל הנוגע לעיצוב?
כפי ש: כרגע, אני באמת רוצה לשלב בין האקטיביזם שלי ועיצוב האופנה שלי. אני עובד על סחורה שעושה בדיוק את זה. אני גם מעצב כרגע אוסף שאחרי המגיפה. אני באמת רוצה שהעיצובים שלי יהיו אקטיביזם צורני. אז האוסף החדש עומד לייצג רעיון מופשט של כולנו מתכנסים כקהילה להילחם בגזענות ועומדים למען אמריקאים אסיאתים.
17: איך השתתפת בייצור מסכות לעובדים בחזית?
כפי ש: בתחילת המגיפה רציתי לתרום לקהילה עם מה שידעתי על אופנה. ידעתי שיש אז מחסור במסכות וראיתי שאנשים עוזרים בתפירה משלהם. אז הצלחנו לקבל תבנית מאחד מבתי החולים ובסופו של דבר הכנו למעלה מ -500 מסכות לעובדים בחזית ואנשי הקהילה. רובם הלכו בסופו של דבר לרופאים ואחיות בניו יורק, כמו גם לכמה פועלי בניין שעבדו אז.
17: איך הגעת לראשונה למאבק נגד שנאת AAPI?
כפי ש: נכנסתי לראשונה לתנועה כשראיתי זקן אסייתי נדחף לחדשות. הייתי מעבר לאובדן וידעתי מיד שעלי לעשות משהו בנידון. נאלצתי לעצור את זה מלקרות שוב. מכיוון שאני עדיין בבית הספר, רציתי לחנך גם תלמידים אחרים בנושא. אז אמרתי לאמא שאני רוצה לעשות עצרת ותכננו את זה בעוד שבוע. זה נהיה ממש גדול והמילה החלה להתפשט. בסופו של דבר, אני חושב שמעל 300 איש השתתפו באירוע. לא היה לי מושג שכל כך הרבה אנשים מגיעים וזה היה מדהים לראות כל כך הרבה אנשים שתומכים במטרה הזו.
אנג'לה וו
17: דיברת באירוע?
כפי ש: אני עשיתי. קיבלתי גם חברי קהילה אחרים וכמה מסגני ראשי העיר וחברי המועצה לדבר. חבר המשפחה שלי, שניצלה מהתקפה אלימה דיברה גם היא וסיפרה את סיפורה.
17: אתה מגדיר את עצמך ביישן, איך התגברת על כך לדבר מול כל אותם אנשים?
כפי ש: פעם הייתי ביישן במיוחד ולפעמים אני עדיין, אבל המצב הזה גרם לי לעלייה באנרגיה. ראיתי מה קורה וידעתי שאני חייב להגיד על זה משהו. כבר לא יכולתי לשתוק. רוב האסיאתים גדלו להיות בשקט, זה מה שהתרבות שלנו מלמדת אותנו. אבל עכשיו הגיע הזמן לדבר סוף סוף. חשבתי שמכיוון שיש לי קול, אני חייב להשתמש בו.
17: מה עוד תכננת בכל הנוגע לאקטיביזם שלך?
כפי ש: יש לי הרבה דברים שקורים כרגע. אני חושב להגיש עתירה כדי שבתי ספר יוכלו להוסיף את ההיסטוריה האמריקאית האסייתית לתכנית הלימודים שלהם ולא רק כלימודים אתניים נוספים. ההיסטוריה האמריקאית האסייתית היא חלק מההיסטוריה האמריקאית. חוק ההדרה הסינית ועובדי הרכבת [הטרנס -יבשתית], הכל התרחש כאן וחשוב לנו ללמוד על כך בבתי הספר.
הערת עורך: אשלין החלה מאז בעצומה במטרה לכלול את ההיסטוריה של אסיה האמריקאית בתוכניות הלימוד של בתי הספר וללמד מורים על שנאה אסיאתית כך שהיא לא תינצח בבתי הספר. אתה יכול לחתום על העצומה שלה פה.
אנג'לה וו
17: איזו עצה יש לך לאנשים בגילך?
כפי ש: הייתי אומר, אם אתה רוצה לעשות משהו, אם אתה נלהב מסיבה, עשה זאת. השתמש בקול שניתן לך כדי לעזור לשקט. לחנך אחרים, לחנך את חבריך לכיתה. אני חושב שהמסר העיקרי שלי הוא לעורר, להניע ולהעצים את בני הנוער למצוא סיבה שהם כל כך נלהבים ממנה ולעמוד על זה.
17: מה המשמעות של להיות קול של שינוי עבורך?
אני חושב שזה אומר להשתמש בקול שניתן לך לשנות את האופן שבו החברה והתרבות היו כל כך הרבה זמן. זה לא הזמן לשתוק, זה הזמן להגיד משהו. הרבה אנשים בקהילה האסייתית נוטים לשתוק כי זה חלק מהתרבות שלנו לא להגיד כלום, כדי לא לגרום לצרות, אבל אני חושב שלהיות קול של שינוי אומר שאנחנו לא צריכים להיות בשקט, אנחנו יכולים לגרום צרה.
חלקים מראיון זה נערכו ורוכזו לשם הבהרה.
