2Sep
דואה לא רק כאן כדי לשבור שיאים, היא גם שוברת קללות. לאחר שזכתה באמן השנה בטקס הגראמי, רבים חששו שהיא תיפגע מקללת הפרס שבה הזוכה לא תראה הצלחה רבה לאחר מכן. אך למזלנו התברכנו באלבום שחיזק אותה כפופ -פופ רק בהופעה השנייה. אלבום הדיסקו-פופ המדבק בסופו של דבר דלף ועלה מתאריך ההוצאה המקורי שלו, מה שגרם לרבים לתהות אם זו הקללה בעבודה. עם זאת, ברגע שאתה לוחץ על הפעלה כל הדאגה הזו נעלמת. דואה נתנה לנו בדיוק את מה שהיינו צריכים בתקופה שבה כולנו תקועים בבית. עם הרצועות שלה כמו "אל תתחיל עכשיו" ו"הזיה ", הצלחנו להפוך את חדרי המגורים שלנו למועדונים האישיים שלנו. חבל שלא נוכל לרקוד אחד עם השני בשיא האלבום הזה, אבל דואה נתן לנו ניצוץ נחוץ מאוד. דואה ליפה כאן כדי להשתלט על עולם הפופ ואנחנו כל כך מוכנים לזה.
מסלול זרקור: "ריחוף" (בהשתתפות DaBaby)
תקשיב כאן
איזה מזל שיש לנו להגיע לאחד, אלא לשני אלבומים מפתיעים של טיילור סוויפט בהפרש של כמה חודשים זה מזה. היא לא רק העיפה אותנו עם ההפתעות הגדולות, אלא שטיילור גם נתנה לנו כמה מהיצירות הטובות ביותר שלה. פוּלקלוֹר לקחה את טיילור לכיוון חדש לגמרי כשנתנה לנו בלדות חדשות לשיר יחד. בטוויסט מפתיע, רוב השירים עסקו באנשים אחרים, והכניסו נקודות מבט חדשות לעולמה. בהודעתה ל-
לָנֶצַח, טיילור אמרה שהיא ראתה בהם אלבומי אחות. כשניסינו להחליט על הדירוג הזה, לא יכולנו שלא להרכיב אותם ברשימה. שני האלבומים מדהימים בפני עצמם, אך הם עוזרים לרומם זה את זה אפילו יותר כמו פאזל בן שני חלקים. בדיוק כמו אחיות הן מגיעות מאותו מקום ויש להן רגעים משלהן שבאמת הופכות את כולן לשלהן. יחד הם יוצרים יצירת מופת שרק טיילור יכולה לתת לנו. אם אתה אוהב אחד יותר מהשני כנראה יהיה דיון שנוי במחלוקת לאורך שנים רבות לא משנה היכן אתה נופל, אתה יכול להסכים ששניהם מדהימים וראויים להכרה יַחַד.מסלול זרקור: "בהלה לזהב" (לָנֶצַח) / "כדור מראה" (פוּלקלוֹר)
תקשיב כאן
אפילו כשהם בצמרת העולם, BTS מעולם לא הייתה להקה שנרתעה מרגשותיהם האמיתיים והוציאה את הכל באלבום. לִהיוֹת היא כנראה היצירה האישית ביותר של הלהקה עד כה. כשהם מגיעים להצלחה גבוהה יותר גם בקרב מגיפת הקורונה, הלהקה מציינת כי הדברים אינם קלים כפי שזה נראה. לִהיוֹת מתחיל רך, מראה את הלהקות הרגעים הנמוכים והרגשיים יותר באמצעות ריבות איטיות ובלדות, במיוחד ב"כחול ואפור ". אחרי המערכון שעוקב אחר המסלול הזה, יש סוג של מתג התהפך. הלהקה מתחילה להציג את השירים האופטימיים שלה, אבל המפתח האמיתי הוא במילות השיר שלהם. הם עדיין ממשיכים לשיר על החמצת ה- ARMY ("טלפתיה") וניסיון למצוא השראה באמצע כל כך הרבה אי וודאות ("Dis-gemak"). הכל חוזר במסלול האחרון, "דינמיט", שמרגיש כמו הסימן הראשון שהכל יהיה בסדר. הלהקה גם מערבבת ז'אנרים שונים מהתקליטים הקודמים שלה, תוך יצירה לִהיוֹת מרגיש כמו האוסף האולטימטיבי של כל התקופות שלהם שהוכנסו לאלבום אחד. אם לא היית מעריץ לפני כן, בוודאי שתהיה עכשיו.
מסלול זרקור: "מַחֲלָה"
תקשיב כאן
מישהו שוב שבר את ליבו של השבועון ואנחנו באמת כאן בשביל זה. הוא בהחלט גדל מאוד מאז שלו בית הבלונים ימים וזה באמת נראה אחרי שעות. האלבום עשוי להיות שונה לגמרי ממה שאנשים מסוימים ציפו לו, אבל הוא מרגיש באמת איפה הוא צריך להיות. רגעים מ סטארבוי ("שוב לבד"), יופי מאחורי הטירוף ("חזור אחריי (ביניים)"), ו ארץ הנשיקות ("אמונה") כולם התאחדו כדי ליצור את השיא האולטימטיבי. ואז יש את מילות השיר של הבל, המתגברות במצב של שברון לב ומנסות להבין את הצעד הבא שלו. בין אם זה בחירות גרועות באורח החיים החדש שלו דמוי וגאס ("בלי לב") או תאווה לאהבת העבר שלו ("אחרי שעות"), הוא מביא את כל זה במילים שלו בפופ/דיסקו/R & B אהבת הילד. מעט מאוד אלבומים עושים את ההתזה אחרי שעות עשה מעל זה אפס מועמדויות לגראמי ויש לזה סיבה. זהו הבל במלוא הדרו וברור שהוא רק מתחיל.
מסלול זרקור: "בעיניים שלך"
תקשיב כאן
אחד הדברים היפים ביותר בלטינקס בשנת 2020 הוא לראות את העולם סוף סוף מחבק את באני הרע. בדיוק כמו אמנים אחרים, באד באני הוציא השנה אלבומים מרובים, מה שמראה שלגאונותו אין באמת סוף. האלבום הראשון שלו לשנת 2020, YHLQMDLG, נותן לך תובנה על הקונג'ו מאלו כשהוא יוצר את אלבום הרגאטון האולטימטיבי. לא רק שהוא כולל את הדאקים של אבא ינקי ו Ñengo Flow על המסלולים שלו, יש לו גם כמה מהשימוש הטוב ביותר בדגימה. נראה בהיסטוריה האחרונה, במיוחד במסלול "Safaera" שזכה לשבחים רבים. אבל האלבום גם מציג יותר ממה שהוא באני באד על אודות. "יו פריאו סולה" סייע בהבאת המודעות לסוג ההטרדות שנשים מתמודדות עם מועדונים, וקרא למאצ'ימוס המקיף את הז'אנר שהוא מוכר. "<3" עוסק בכך שהוא רוצה לפרוש לאחר שהבין את כל המציאות הקשה של התהילה. באמצעות רצועות אלה ועוד, באני באני שוברת מחסומים שמעולם לא נראו במוסיקה הלטינית וכולנו טובים יותר בשביל זה.
מסלול זרקור: "Safaera" (בהשתתפות ג'ואל ורנדי ו Ñengo Flow)
תקשיב כאן
שלוש שנים עברו מאז שחלקאני הוריד אלבום. בין לבין, היא נתנה לנו מיקסטייפ, בזמן שאנחנו ממתינים, שהוכיח כי הטוב ביותר שלה בדרך והיא לא אכזבה. כתיבת השירים שלה ללא דופי וכל רצועה זורמת לשני כמו נהר. האלבום מכסה את כל החוויות האחרונות שלה על אהבה, אובדן, חרטה, תאווה וכל מה שביניהם. הוא פחות פרג ובהיר מקודמו SexySweetSavage וזה יותר אישי בגלל זה. המחסומים שהיו לה היו סוף סוף למטה, ומשאירים רק אותה לנו לגלות. זה כל מה שהמעריצים ביקשו מהזמר וזה גורם לנו להתרגש לשמוע עוד.
מסלול זרקור: "מים"
תקשיב כאן
אחרי שני אלבומי קונספט, הלסי החליט לטלטל את העניינים שִׁגָעוֹנִי. עם הרצועה בשם "אשלי", שמה האמיתי, האוהדים ידעו שזה הולך להיות משהו אחר לגמרי. זו דעתו של הלסי להתעורר באלבום שנוגע בכל כך הרבה ז'אנרים ונושאים שונים, שאנו באמת לא יכולים לדבר עליו מספיק. "אתה צריך להיות עצוב" הוא רצועה כפרית מדבקת שנכתבה לאחר פרידה גדולה. "3:00" מתגאה יותר בצד הרוק שלה כשהיא מבינה את הצורך שלה למצוא קשר עם מישהו בשעת לילה מאוחרת. קטעי ביניים וכיוונים עם כל החברים הטובים ביותר בתעשייה מוסיפים רמה חדשה של כיף לאלבום. שִׁגָעוֹנִי יש שם משהו לכולם ואתה בהחלט לא תתאכזב כשאתה מקשיב ומבין מי היא.
מסלול זרקור: "סוף סוף // זר יפה"
תקשיב כאן
אחד הדברים המזעזעים בשנה היה לראות כמה אנשים הופתעו מהיכולת הקולית של מיילי סיירוס במיוחד ברוק. כשהאוהדים שמעו את השיר הראשון שלה, "חצות שמיים" ובהמשך קאברים של "לב הזכוכית" ו"זומבי ", התברר שמיילי נולדה להיות כוכבת רוק. אחרי מיליוני צפיות על אותם קאברים ושירים, מיילי ידעה שהיא חייבת לתת לנו יותר וכך לבבות מפלסטיק נולד. האלבום הוא שלמות רוק טהורה כשמיילי מציגה ז'אנר חדש לגמרי בתוך עצמה. לא רק שיש לה רצועות כמו בילי ג'ואל, ג'ואן ג'ט והבלקארטס וסטיבי ניקס, המראות את כוחה בתעשיית המוזיקה, היא מחזיקה את שלה בכל אחת מהן. זו כנראה העבודה הטובה ביותר של מיילי עד כה ונדרשה רק פרידה כדי שזה יקרה.
מסלול זרקור: "תן לי מה שאני רוצה"
תקשיב כאן
אם לא שמעתם על MAX, אז זה הסימן שתקחו רגע, תקשיבו לאלבום ואז תחזרו. אבל אם אתה צריך עוד קצת משכנע, זה מה שאתה צריך לדעת. MAX יצרה עולם חלומות טכניקולור שמרגיש כמו פנינה נסתרת אולטימטיבית בשנה העגומה הזו. שיתופי פעולה חכמים עם מנהיגים במספר ז'אנרים שונים כמו Chromeo ו- Suga מ- BTS מאפשרים לו להשוויץ בעוד צדדים שלא הציג קודם לכן. אבל זהו הרכב האלבום, שנשמע במומחיות בפתיחת וסגירת רצועות "Color Vision" ו- "יש אלוהים", שמוכיחים שזו רק ההתחלה לאמן הזה שמגיע לו יותר התלהבות ותהילה.
מסלול זרקור: "רשימת משימות" (עם Chromeo)
תקשיב כאן
בין אם הכרת אותו בתור לארי לובסטיין, לארי פישרמן או איזי מק עם הראפים הגבינים, אתה יכול להסכים שמק היה גאון. הוא היה סוג האמן שתמיד הלך וגדל ולומד, כפי שנראה באלבומו האחרון, מעגלים. הוא הסתיים לאחר מותו בזכות עבודתו של המפיק ג'ון בריון. מק מעולם לא היה אחד שיעכב דבר בעבודתו, מה שעושה מעגלים הקשבה נוקבת עוד יותר. מה שיוצא מזה הוא התודעה שלו מתעוררת לחיים, מבולגנת ואמיתית, כשהוא קורא/שר על חיים, מוות, תהילה וכאב. אבל החלק הכי כואב הלב בכל זה הוא הרצון שלו לשנות ולעשות טוב יותר. הוא היה מוכן להתחיל מחדש ולשבור את המעגל בו נתקע. זהו האלבום הכי מק שיצר אי פעם, הודות לתמהיל הז'אנרים, כשהמשיך לדחוף את הראפ וההיפ הופ לכיוון שרובו אפילו לא חשבו עליו. זה עושה את זה יותר ויותר כואב שכנראה זהו גוף העבודה האחרון שלו. הוא תמיד היה האמן שרצית לשמוע על מה הוא עובד הלאה כי ידעת שהוא עומד לעשות משהו אחר. איננו יודעים כמה שירים אחרים מאק שמר, טרם האזינו למעריצים ולציבור. אבל אם זה האחרון ששומעים ממנו, איזו דרך לצאת החוצה. אז תודה לך מק. בהחלט נוקיר את האלבום האחרון הזה לנצח.
מסלול זרקור: "ידיים"
תקשיב כאן
