כוכב "האקדמיה למטריות" רוברט שיהאן על איך הכל ישפיע על קלאוס בעונה השלישית

*ספוילרים גדולים לעונה 2 של האקדמיה למטריות להלן!*

מאז העונה הראשונה, האקדמיה למטריותהוא קלאוס הפך להיות מועדף מעריצים מיידי. האהבה אליו מורמת בעונה השנייה של התוכנית, הודות לביצועים המדהימים על ידי השחקן האירי רוברט שיהאן. קלאוס האקלקטי תמיד, נתקע כעת בשנות השישים לאחר חווית מסע בזמן שהסתבכה, יוצר פולחן משלו. הוא גם מנסה כל שביכולתו לעצור את אהבת חייו, שטרם פגשה אותו בציר הזמן הזה, להצטרף לצבא ממש לפני מלחמת וייטנאם.

באמצע כל הטירוף הזה, רוברט גם לובש עוד אחד ביצועים מעולים בזכות החזקה של בן על גופתו של קלאוס. דרך רגעי לירית שירים איקוניים וסצנות קורעות לב אחרות, קלאוס לא רק משפיע רבות על עתיד התוכנית, אלא גם ממשיך להביא מעריצים חדשים לסדרה.

שבע עשרה קיבל הזדמנות לדבר עם רוברט שיהאן על הפסדיו של קלאוס, למצוא את האיזון בין הכיף והעצב, ומה שהוא מקווה לראות בו האקדמיה למטריות עונה שלישית.

17: אנו פותחים את העונה השנייה כאשר קלאוס מתחיל פולחן משלו. איך זה הביא את ההיבט הזה של חיי שנות ה -60 למסך הקטן?

רוברט שיהאן:

כל רעיון הפולחן חלחל הרבה לפני שהתסריט התבטא. זה היה רעיון שאני וסטיב [בלקמן] בועטים קצת. אבל לראות את זה בא לידי ביטוי באופן שבו זה היה נהדר - במיוחד כל הדברים הפתוחים הקרים ולגלות את מקור הכת.

חשבנו 'בואו ליהנות מזה, אבל אל נשכח את הסיבות לכך'. זה אמור להיות קצת קוץ בתחת של קלאוס. בטרגדיה הזו, אתה יכול לקבל קרייק וקומדיה נהדרים. זה מקסים לשחק את קלאוס מתקשה תחת כל הפולחן הזה.

17: כחלק מהכת, ראינו את קלאוס מתייחס לכמה שירים איקוניים כדרך לחלוק איתם חוכמה. היה לך מועדף אישי?

RS: הבקסטריט בויז כשאני בן הוא פקק אמיתי. זה עובר מאותה סצנה לתוך הקרב הרצחני הזה שמתרחש אצל אליסון כשברקע משחקים פרג פרג בקסטריט בויס. נהניתי גם מרגע הדיווה של הדיסקו גלוריה גיינור. [אני ישרוד] הגיעה בערך בשנת 78 'והיא אמרה, "אני יודעת שאני אשאר בחיים." זה קצת יותר מתאים למשהו פילוסופי. היית יכול לכתוב את זה ככרטיס הולמרקי מגניב.

17: קלאוס מחליט להסתכן הרבה על מנת למנוע מדייב להתגייס לצבא. איך זה שיחק אותו כשהוא הכי פגיע שלו?

RS: הוא פזיז מאוד בחזית הזו. אני לא חושב ששום דבר לגבי ציר הזמן לא הגיוני מבחינת קלאוס, במיוחד הרעיון הזה שחמש תמיד ניסה לצמצם בצווארם. "תראה, אתה לא יכול לשנות את ציר הזמן, הכל משפיע על כל השאר". הוא כאילו, "כן, מה שלא יהיה". זה דבר בודהיסטי להפליא לנסות לספר לאמריקאים הנדירים האלה. כולם חיים חיים מסוג זה ובוודאי שקלאוס הוזה לחשוב שאף אחד לא חי בֶּאֱמֶת משפיעים עד כדי כך זה על זה. הוא שמח לחיות במרחק הקוגניטיבי הזה. אני חושב שהוא אנוכי מאהבה. הוא רק רוצה לדאוג לאינטרסים שלו. שם הוא נמצא כבן אדם.

17: בסופו של דבר זה רק עודד את דייב להתגייס מוקדם יותר. האם אתה חושב שזה ישפיע עליו בעונה השלישית?

RS: זה ישפיע עליי ועל הקהל במידה רבה אם לא היינו רואים את זה בסדרה שלוש. זה יהיה נורא אם זה פתאום היה נעלם. הדברים האלה לא פשוט נעלמים. כל עונה אורכת כשמונה ימים בלבד. מאז תחילת כל מופע הכלבים והפוני המשוגע הזה, היה לנו שבוע מההתחלה בהלווייתו של אבא, ואז יש שלוש שנים של כת, ואז שבוע בעונה השנייה. זה טירוף. כנראה שיש כאב וייסורים נוראים שאפשר לזלזל בהם.

לא בכדי, אני גם חושב שהכת חייבת להסתיים. קלאוס התחיל לשמוע את דבריו של בן. יש יותר מדי אנשים שוויתרו על חייהם עכשיו בגלל השיר שלך בליריק, ואתה צריך לשחרר אותם בחזרה לטבע. הוא ממשיך כאילו הוא נרקיסיסט, אבל עדיין יש שם אמפתיה. קלאוס אינו סוציופת. כמעט סביר שהוא מרגיש יותר מדי. כל מי שמרגיש כך מטבעו באופן טבעי את התריסים כדי להגן על עצמו.

17: הוא גם איבד את בן. עם כל ההפסד הזה, איך אתה חושב שנמצא את קלאוס?

RS: סביר להניח שתהיה לו איזו התנהגות שנראית כאילו הוא מנסה להפוך את העולם למקום כאוטי לא פחות מהרגשתו בפנים. כי זה מה שילדים עושים וקלאוס הוא עדיין ילד ברמה כלשהי. כשזה מגיע לחיתוך החרדל, כמו שאומרים כאן באירלנד, אני חושב שהוא כנראה יראה כמה וובלרים רציניים ואז יבין זאת בסופו של דבר.

אני מאוד ממליץ לכל מי שקורא את זה לנסות מדיטציה, כי זה מלמד אותך ברמה עמוקה מאוד שאתה בסדר. אל תדאג כיצד הדברים יסתבכו. אינך צריך לדרג הכל או לחשוב אם ההשפעה היא שלילית או חיובית, כי אינך צריך לבצע את השיחה הזו. כשאתה מתחיל לראות את העולם כך, זה הופך אותו להרבה יותר קל. אולי הכל, באופן לא מודע, יאלץ את קלאוס לקחת צעד קדימה לקראת גישה מסוג זה.

17: גולת הכותרת של העונה הזו הייתה לראות את סצנות החזקה של בן. איך היה כשחקן לשחק דמות אחרת?

RS: הטרדתי את ג'סטין בלי סוף. פחדתי. רציתי שאנשים ירגישו משוכנעים ושאין להם שום דבר שיגרום לשכנוע. אני די מרוצה מזה. תעלול מצלמות הוא דבר מצוין לשפר את הביצועים ולהעביר את המסר הזה במוחם של הצופים. אבל זה היה חלק מפחיד ומהנה. זה היה גם שיעור טוב בשבילי. אם להיות כנה, אהבתי את המשחק שלי כשהייתי בן. פשוט נהניתי כמה אני עדיין. אינסטינקטיבית, אני רוצה לתת הכל ולהביע עם הגוף שלי. אבל כשאתה צופה זה יכול להיות מאוד עמוס ואתה לא יודע לאן לחפש. פשוט נהניתי מהסיבה הזו מכיוון שצפיתי בה בחזרה.

17: למרות שהתסריטים עדיין לא נכתבו, מה התקוות הכי גדולות שלך אם התוכנית תתחדש?

RS: אני מקווה שמדובר יותר בהתמודדות עם האפוקליפסה האישית שלך. אני לא רוצה לחיות את זה בחיים האמיתיים, אז אני רוצה שקלאוס יעבור את זה בשבילי. אני רוצה שהוא יצטרך לעבור את הייסורים הנוראים של להבין שהוא לא באמת יודע מי הוא.